אני מרגיש ככה כבר תקופה כל יום בארוחת ערב יש או שקט או ריבים ולא ריבים ומהסוג שממש לא כיף לשמוע )אין פה אלימות פיזית( פעם כל אחד היה אוכל בנפרד חוץ מההורים שלי שהיו אוכלים ביחד אחרי שאני ואחים שלי כבר אכלנו )גם אני ואחים שלי לא אכלנו ביחד( ניסיתי לקרב בין המשפחה שלי אז הצעתי שנאכל ביחד כולם זה נהיה קבוע אבל שום דבר לא השתנה אולי אפילו להפך כשאני חושב על המשפחה שלי אני כמעט תמיד מרגיש תחושה של אכזבה אני רואה משפחות של חברים ואני פשוט מקנא איך הם מסתדרים איך נראה שאכפת להם שהם לא נתפסים על שטויות הייתי שבוע עם חברים בטבריה לא חשבתי עליה