חשבתי שהכאב והייאוש קצת עזבו ומסתבר שהם החליטו להישאר.. המחשבות באות בחושך כשאתה מרגיש לבד וחושב שאין אהבה בלב אנשים כלפיך.

אני מפחד, מפחד מאנשים, מפחד מזוגיות, מפחד מעוד פגיעה, מפחד שעוד אחת תיקח אותי לקצה.

כל הזמן המחשבה של מה יאמרו עליי נמצאת בראש וגם המסקנה שלה, שהם לא יאהבו אותי, לא באמת, שבאמת תלוי איך אתנהג מה אומר מה אחשוב ואיך ארגיש. שרק עם ביטחון ואומץ, שרק עם כוח וחוסן, שרק עם יוזמה ופעלתנות, שרק עם אהיה נוח ונעים, שרק אם שרק אם שרק אם יהיה אם. אף אחת לא באמת תוכל לאהוב אותי, כי אני אמור לספק ביטחון ויוזמה, ג'נטלמניות, חוסן