טראומה ראשונה, הטרדה מינית בילדות מאבא. אין הרבה זכרונות, רק כמה מקרים שהיו את הנגיעות הלא ראויות ממנו ואני שותקת ולא אומרת כלום.

שנים של הדחקה. זוכרת את המקרים ואומרת לעצמי, מקווה, שזה סתם אני ממציאה ולא באמת קרה. אבל יודעת שזה כן.

סך הכל ילדה טובה. מסיימת עם ציונים טובים. ממשיכה לתואר ראשון, תואר שני. המון מצבי רוח בין לבין.

הדיכאון החמור יותר הגיע בתואר השני. כעס. מלא כעס.

סיימתי את התואר השני. בשנה אחת עברתי 3 עבודות. ואז לא עבדתי 3 שנים. לא יצאתי מהבית שנה.

עישנתי גראס כל יום, כל היום. לא תפקדתי. לא רציתי להרגיש דבר.

גרתי עם בן ז