גמילה מתרופות

Unleashed · 2024-06-04T07:05:16+03:00

קשה, הכל קשה..אני בגמילה מתרופות בעל כורחי, תולדה של עניין פרוצדורלי-מנהלי שכזה, והתוצאה עגומה שכזאת. מי שחווה תסמיני גמילה מנוגדי דיכאון בבת אחת, יודע היטב על מה אני מדברת. מלבד ההשלכות הברורות על המצב הנפשי, שגם כך רעוע, נוספות להן תגובות פיזיולוגיות שבכלל מביאות אותי לקצה; סחרחורות נוראיות, מעין 'זצים' כאלו, וכאב ראש בהתאמה; כבר כמעט נפלתי בגלל זה. אם זה לא מספיק, צריכה במצב הבלתי אפשרי הזה להגיש עבודה, והלימודים כרגע הם הדבר היחיד, וזו לא הגזמה, שנותן לי איזשהו תוקף קיומי, ולא בכדי אני מרגישה גם לחץ כבד לעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי ולא מספיק לי לעבור, גם לא לקבל ציון טוב, אני צריכה להצטיין, לא פחות, אחרת זה שווה ערך לכישלון בתחושה שלי. הפרפקציוניזם הזה הרסני ואני מנסה לשחרר ולומר לעצמי אי אלו משפטים שירגיעו, כמו העובדה שהצלחתי בעבר למרות הכל, אבל שום דבר לא מניח את הדעת בזמן אמת כשאני חיה את הסיוט הזה. ברור לי שהפרפקציוניזם נוסק לגבהים עוד יותר משום שהתחושה היא שחיי מונחים על הכף, שכן, אין דבר נוסף להתלות בו.בחזרה להתחלה, הבעיה היא כזו: הניסיון למעבר לתרופה חדשה לא צלח כבר בימים הראשונים בעקבות תופעת לוואי מסוימת אז חזרתי לתרופה שמכירה, ממילא השינוי רק התחיל, הרי הוא מתבצע בהדרגה ומדובר בימים ספורים; הרופאה שלי (רופאת משפחה כי לכו לחפש את הפסיכיאטר) לא הבינה אותי למרות שהסברתי את המצב די ברור, ומכיוון שהייתה זו פגישה ראשונה גם לא היה בכוחי לעשות יותר מכפי שעשיתי. בכ"א, מסתבר שהתרופה הקודמת כבר לא רשומה בתרופות הקבועות, ולא, גם במעבר יש בכך צורך, הרי מדובר בתהליך הדרגתי ואיטי; הסברתי לה שאין לי צורך במרשם פיסי לאותה תרופה (לשאלתה), שמספיק הדיגיטלי, ביקשתי רק עבור התרופה החדשה כדי שאוכל לרכוש אותה באופן פרטי (שגם בזה היא פישלה כי שכחה לחתום)אז כן, הרי לכם המצב המגוחך שנקלעתי אליו. ולמרות הקושי שבדבר, פעלתי והתקשרתי (בטרם סיימתי את הקופסה) למרפאה בניסיון לקבל מענה,אך ללא הןעיל. שם נאמר לי על ידי המזכירה שהרופאה לא פנויה, שאפנה לרופא אונליין במקום. אמרתי שהם לא נוטים לתת מרשמים לפציינטים שאינם שלהם, כפי שאכן קרה, והיא הוסיפה שאנסה בכל זאת ושהיא בינתיים תעביר את בקשתי לרופאה. היא הייתה מאוד לא נעימה וקצרת רוח, ואני עם החרדה החברתית שלי גם ככה מתקשה לקיים שיחות טלפוניות. בכ"מ, ביקשתי שתציין שמדובר במקרה דחוף וכך עשתה. בינתיים, עברו הימים ודבר לא קרה. לא היו לי הכוחות להתקשר שוב, וגם לא ללכת למרפאה, זה חלק מהבעיות שמתמודדת איתן, וכעת זה גרוע שבעתיים. קיים בי כעס כפול, אין מה להרחיב על הראשון, והשני נובע מכך שאני מסוג האנשים שלא יכולים לבטא את כעסם וכך אני נשארת מתוסכלת ומיואשת עוד יותר, מעין מעגל קסמים אכזרי.