אני מרגישה מוכנה למות. החיים הם עינוי בשבילי. לא מובנת עי בני אדם. חושבת ומרגישה אחרת. לא מסופקת מכלום. בודדה עד עמקי הנשמה. רואה צביעות, מניפולטיביות וריקנות בכל מקום. יודעת שאני בדכאון כך כל החיים למרות טיפול תרופתי. לא מוצאת עזרה באנשי הטיפול הנפשי. כבר 20 שנה לא מנסה כי לא יכולים לעזור. מה הטעם בלברבר עד מוות. כל אחד חייב להתמודד עם החרא שלו בגבורה. לא בא לי. נמאס מהחרא.