אין לי יותר מדי מה להרחיב, גם אין טעם. אני בעצמי לא יודעת למה, ועם זאת יש לי אלף סיבות. אני מחזיקה את עצמי לא ליפול לאקט הרסני שכרגע נראה לי כמו הדבר היחיד שיכול להעניק לי חמצן כדי להמשיך לפרפר את החיים העלובים שלי. כתבתי עוד כמה דברים ומיהרתי למחוק, חלילה לא לעורר טריגר באף אחד, כרגיל לוקחת אחריות על כולם מלבד עצמי. כבר זמן רב שמנסה להחזיק מעמד וכל העת ממשיכה לתהות בשביל מה?