אני במצב גרוע
אני פוחדת, רוצה לברוח, ללכת רחוק
אני נהרסת מבפנים חתיכה ועוד חתיכה של עצמי הולכים ולא חוזרים
אני מנסה להילחם להישאר שפויה, לחיות חיים מסוימים
אבל אין כלום
אין לי אף אחד
אין מקום לסבל שלי, למה שקורה לי, זה לא לאומי, לא פוטוגני מספיק, בעצם, אף אחד לא יודע כמעט עליו כי אני לבד ואין מישהו שילחם בשבילי או ידבר איתי, או ינסה לעזור לי
ואני לא יכולה לבד. אני כלואה. אני בחוסר אונים ובחוסר שליטה
כאילו כל דבר שאני מנסה לעשות בשביל לעזור לעצמי הופך להיות מסוכן מדי, חושפני, מזיק יותר ממה שעוזר
נאחזת עכשיו בפרורים של חיים או