המוטיבציה יורדת לי כל הזמן לתחתית, בקושי לומדת, בקושי מנסה לנגן בגיטרה, בקושי מסוגלת להסתכל על עצמי במראה, לא משקיעה בליצור קשר עם אחותי… זה רק מוריד לי ברמות ואני יכולה לשכב במיטה שעות ולשקוע בדיכאון ולפחות פעם ביום רוצה לבכות ולפעמים הדמעות יוצאות לי ואני נשברת

אני לא אוהבת את המצב הזה, נמאס לי שאני חייבת להיות כמו תמיד, אנרגטית, צוחקת, מביכה, דיי בא לי גם לבכות, למה זה חייב להיות מוזר? אני כאילו עוצרת את עצמי מלבכות וזה עושה לי רע. אני רוצה לשמור על קשר עם אחותי ולא עובד לי ורק מייאש, אחרי שהסתפרתי הבטחון שלי ירד דרסטית ואני מוצאת