מאיה010

המוטיבציה יורדת לי כל הזמן לתחתית, בקושי לומדת, בקושי מנסה לנגן בגיטרה, בקושי מסוגלת להסתכל על עצמי במראה, לא משקיעה בליצור קשר עם אחותי... זה רק מוריד לי ברמות ואני יכולה לשכב במיטה שעות ולשקוע בדיכאון ולפחות פעם ביום רוצה לבכות ולפעמים הדמעות יוצאות לי ואני נשברת

אני לא אוהבת את המצב הזה, נמאס לי שאני חייבת להיות כמו תמיד, אנרגטית, צוחקת, מביכה, דיי בא לי גם לבכות, למה זה חייב להיות מוזר? אני כאילו עוצרת את עצמי מלבכות וזה עושה לי רע. אני רוצה לשמור על קשר עם אחותי ולא עובד לי ורק מייאש, אחרי שהסתפרתי הבטחון שלי ירד דרסטית ואני מוצ

יש לי כל מיני פעמים שאני נתקפת פתאום בדיכאון וזה מעיק וכואב לי כבר לזייף חיוכים... אני לא יודעת עד כמה זהחמור או קליל ואני גם לא רוצה לבדוק את זה ולא רוצה לדבר על זה עם אנשים... קורה לי גם שאני נתקפת פתאום בחרדה, יכול להיות מצל מפחיד סתם או רעש קטן לא מוסבר שמקפיץ אותי ומשתק אותי ולוקח לי זמן להכריח את עצמי לזוז וזה קשה יותר כשבלילה יש לי סיוטים מחרידים ולוק לי המון המון זמן להירדם, זה גומר אותי... אומרים לי שזה גם התקפי חרדה... אני לא רוצה לדעת אם זה כן או לא כי רק ההשערה מלחיצה ברמות... מישהו יודע על איך לעזור לזה כשזה קורה או משהו?

כבר הרבה זמן יש לי סיוטים בלילה... אני לא יודעת איך להיפטר מזה ואני לא יכולה עם זה יותר וזה הורס אותי ואני איבדתי לגמרי שליטה בזה, כשזה בא זה פשוט בא, לפעמים זה גם משתק אותי ורק אחרי כמה דקות אני מצליחה להכריח את עצמי לזוז.

זה משפיע עליי יותר מדי, גם במהלך היום יש פתאום צללים או קולות שמקפיצים אותי חזק מבפנים ובלילה זה רק גרוע יותר... אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי... זה מרגיש כבר אבוד אבל אני לא רוצה לחיות עם זה לתמיד, או שזה רק יהיה גרוע יותר... אבל זה קורה בלי שליטה ואין לי מה לעשות נגד זה...