שנים שאני קופץ.

קפיצה גבוהה,

מלאת תקווה,

כמו שסיפרו לי.

ככה זה,

מהבור אל הגובה,

קופצים בכל הכח.

תחתית,

ואז כח,

ואז גבוה.

שנים שאני שומע,

את צליל התקווה-

ואחריו

זבנג הנפילה.

שנים שאני קופץ.

שואף לרגע

את האוויר של הדבר הזה,

הלא תחתית.

רק לשנייה,

לפני זבנג הנפילה.

שנים שאני קופץ.

שנים שאני מוכן אפילו,

להתענג

על זבנג הנפילה המחליא,

ובלבד,

שהאוויר של הלא תחתית,

יהיה כבר שלי.