יש לי חברים מתמודדים מרקעים שונים, לזה אין משפחה תומכת, לזה יש חרדות כלכליות ועוד ועוד.

ב"ה נולדתי למשפחה שיש לה שפע, תומכת, אוהבת. ואני בתקופה שיש לי הרבה זמן וחופש לעצמי. מגיל צעיר אני עובדת, חוסכת, לא חסר לי.

מנסה להיפגש עם חברים ויודעת שיש פערים כלכליים, מנסה להגיד יאלה בוא נצא לגלידה עלי, רק שאני לא אשב בבית. לא מנסה לתרום, לא רואה אותם כנזקקים.

בכלל בכלל לא.

גם כשאני רוצה לצאת עם אחותי הצעירה ואין לה אני משלמת עליה. 

אותו דבר המשפחה תהיה בשבילי כשאצטרך.

ולא, אני לא כל יום הולכת ומוציאה. הנפש צריכה פעם ב.. אפילו לא פעם בחודש אנ