בחיים לא דמיינתי שאגיע למקום הזה. האמת שחשבתי שכשאגיע למשקל כל כך נמוך אהיה הבן אדם הכי מאושר בעולם וגיליתי שזה שקר וזאת אשליה! אני מתה מפחד. מתה מפחד להשמין ומתה מפחד להמשיך ולרדת. אני עצבנית, טרודה, מנותקת, אדישה, קרה ומרחיקה ממני את האנשים שאני הכי אוהבת. והכי כואב שלמרות כל זה, אני עדיין עמוק עמוק בתוך זה ואין לי מושג איך להרים את הראש מעל המים ולנשום. אני מרגישה כמו זומבי. אני מרגישה איך כל יום שעובר אני מתה עוד קצת. נפשית ופיזית. אני מכורה. לקחתי כדורים נוגדי דיכאון לחודשיים והפסקתי לפני שלושה ימים כי הם הפכו אותי ליותר זומבי ממ