היי קראתי המון פוסטים ולפני הכל אני כל כך מצטערת שאתם לא יכולים להעלים את המחלה הזאת מהחיים שלכם ביותר קלות. הלואי יכולתי לעשות משהו בשביל לעזור לכל אחד ממכם.. אבל במה כבר ילדה בת 16 יכולה לעזור?
אני לא בטוחה שאני יודעת למה בכלל אני מפרסמת את הפוסט הזה ,אולי בתקווה שאני ארגיש פחות לבד עם הרגשות האלה?
יש לי הפרעות אכילה כבר 4 שנים ,ואני בטיפול כבר חצי שנה ואני באמת מרגישה שינוי בצורת החשיבה ..אני מבינה דברים שאולי לא הבנתי קודם! למדתי להפריד בין אכילה של רעב לבין אכילה ריגשית…אבל בתכלס? כלום לא באמת השתנה…ההשתוקקות הזאת לרזון והצורך הז