פירסמתי את הטקסט הבא אתמול בפרופיל הפייסבוק שלי, נראה רלוונטי גם לכאן :

"קחו מבט אחר על לחיות עם פוסט טראומטי.
שעת ערב שגרתית אי שם בדירה המשפחתית בנס ציונה. אני בבית עם שלושה ילדים.
שגרת הכנה ללילה : הילדים מתקלחים , אוכלים טוסט, הגדול במחשב, שיגרה.
אזעקת אמת מפלחת את השכונה השלוה.
רצים לחדר האטום, אני מרגיע את הבנים, הקטנים יותר נראים קצת לחוצים, האמצעי היה באמצע מקלחת, הדופק שלי גבוה מהרגיל אבל בנוהל צופה אני מסתכל פנימה ואומר לעצמי "אני בסדר".
ממש עם פרוץ האזעקה במקביל הטלפון מצלצל. שיחה מהאישה שנמצאת מחוץ לבית.
אני עונה.
שאלה רא