לא יודעת אם זה הגיוני, אבל חוזרות לי פוביות מהעבר. לא סגורה אם לפי הספר נחשבות פוביה אבל זה הרבה יותר מפחד. הרבהההה יותר. ומרוב הפחד שלי שהן חוזרות הכנסתי את עצמי ללחץ ענקי ואני על סף התקף חרדה כל הזמן. יושבת לפנות בוקר בחדר עם דמעות בעיניים ודפיקות בלב.
חשבתי שהצמצומים דווקא הביאו לי עוד פעם תחושה טובה וביטחון אבל כנראה שכרגע זה לא מספיק ככ.
היום כבר ליוו אותי הביתה בערב, בפעם הראשונה מאז לא יודעת מתי (בלי להחשיב דייטים או בנים בכללי). ליוו אותי כי פחדתי ללכת 10 דקות הביתה.
אני מפחדת לעשות ספורט בערב (אחרי שפעם הייתי מסוגלת לצאת לרוץ