יום רודף יום ואני ממשיכה לרדת במשקל , אני מרגישה שאנשים מן הצד מסתכלים עלי כאילו… לכן לאחרונה התחלתי ללכת עם טוניקות משוחררות מזל שזה אופנתי, אני מאד עמוסה לא מתאמצת לאכול כשאני כן אוכלת זה רק אם בעלי רוצה שאוכל איתו בדרך כלל בבקר, ואם כן זה מעט. וכל היום אני על נס קפה עם טופי חלבי, אני יודעת שזה לא בריא, ואני בתת משקל רק אני לא יודעת מה יעצור אותי, תמיד הייתי אוכלת בכמויות קטנות, אך לא עד כדי כך כמו עכשיו, מודה שאין לי הרבה כח לילדים, מודה שאני לא רוצה לעלות במשקל, אין לי פיתרון, רק כאב ופחד מהדוגמא שיש לילדים החמודים שלי.
