היי - כמוני

blonda1987 · 2015-01-25T22:58:54+02:00

חדשה פה.אין לי מושג כל כך מה אני אמורה להגיד או איך לתאר דיכאון אולי כפי שחלק מצפים או כסיבה להיותי כאן.דיכאון זה חלק ממני וממי שאני. כשזה עובר איתך שנים רבות כל כך,כמעט כמו השנים שבהן אתה חי,כמעט כמו מספר החברים שהחלפת,כמעט כמו השירים העצובים ששמעת כל החיים,זה נטבע בך וחלק גדול מזה הופך לחלק מהאישיות שלך גם אם תרצה וגם אם תסרב ותדחף אותו בכל הכוח. רציתי לוותר כל כך הרבה פעמים.אבל הרמתי את עצמי בכל פעם.אולי חלק קטן שבי מאמין שלחלק קטן אחר יש סיכוי להתעורר ולעשות מהפכה קיומית ומהותית ולעשות שינוי.לא רק בחיי אנשים כפי שאני שואפת,אלא בחיים האומללים שלי. בכל מקרה לא ארחיב כרגע,רק אגיד שכרגע אני נמצאת בתקופה מאוד לחוצה,וסבלתי לאחרונה מהתקף חרדה שהתבטא בהיפרוונטילציה וספאזם של השרירים. התחלתי לקחת היום צפרלקס,ויש לי גם מרשם ללוויראן.מישהו יכול לתת לי מידע על התרופות? קצת מוזר לי לחשוב שאני מכניסה חומרים כימיים לגוף ולמוח,כאלה שאמורים לעכב לי את הסרטונין בסינפסה בתאי העצב.אך מצד שני לא נשארו לי כל כך ברירות ולפעמים שווה לנסות הכול רק בכדי להגיד שניסית אשמח למענה,דעות,מחשבות,הגיגים,או כל דבר אחר. הא,ונעים מאוד.