חלקנו קשורים ישירות למעגלי השכול כתוצאה ממלחמות וטרור, וחלקנו לא. לאלה שכן קשורים יש פנים מסוימות, של איש או אישה או ילד או ילדה ספציפיים, שאותם הם זוכרים והם עבורם "הפנים" של יום הזיכרון. לעומת זאת, לאלה מאיתנו שאין במשפחתם או בקרב חבריהם חלל, אין גם דמות ספציפית להיאחז בה באירועי יום הזיכרון. אז מה אנו זוכרים? על מה אנו חושבים? חלקנו בוודאי מכיר את התחושה של לעמוד בצפירה או באחד הטקסים ולהיות מוצף במחשבות רלוונטיות ליום הזיכרון וכאלה שאינן קשורות ליום הזה, ואז את ריגשי האשמה על כך ואת הנסיון להחזיר את המחשבות למסלולן. אני מזמין אתכם