לפעמים, אין מנוח. ואני מרגיש איך העייפות מציפה אותי, אני ישן 8 שעות, אוכל, נח ועדיין עייף.
לפעמים פשוט נמאס לי מכל ההתמודדויות, אני עייף מהתסבוכות שפוגשות אותי בכל מקום – הנטייה המינית שמעכירה, המבחנים שאני לא טוב בהם ואלה הם הקובעים את ההצלחה בתואר הראשון, את הקשיים עם ההורים, את הציפיות שרק מכבידות.

לפעמים, אני מרגיש מוחלש. כמה קשיים על גב קטן אחד. ובכל הנעורים והילדות, בכלל לא נהניתי והרגשתי בודד. זה שייך לעבר אבל שאני מביט אחורה רוב החיים היו מורכבים מסבל והתמודדות קשה. ולמרות שעשיתי דרך כל כך ארוכה לחלץ את עצמי, הגעתי ל'אחרי האסו