א Edit תחושת ניתוק ארורה שלום לכולםnאני אולי לא כתבתי פה שנתיים אבל באלי לפרוק הכל החוצה. אני אופיר,לא אייל כמו שרשום פה..שם בדויnואני בן 23.אני סובל כבר כמה שנים מהפרעת חרדה דה-פרסונליזציה. מי שלא מכיר זאת תחושה שאני מרגיש שהאני שלי מסתכל על עצמי מהצד. אני מרגיש לא שייך לגוף שלי,ומעין תחושה מעצבנת שכל הזמן מישהו מסתכל עלי מצד שמאל. שאני באינטרקציות עם אנשים לפעמים התחושה הזאת עוד יותר חזקה.. ודי זה קשה.וכמה עבודה אני עושה עם עצמי. אימון אישי כבר המון שנים,עבודה רוחנית. מדיטציות.. אני משתדל פחות להיכנס לטיפול פסיכולוגי או לטיפול פסיכיאטרי כי אלו דברים שגורמיםעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 10 תגובות תחושת ניתוק ארורה <p>שלום לכולםnאני אולי לא כתבתי פה שנתיים אבל באלי לפרוק הכל החוצה. אני אופיר,לא אייל כמו שרשום פה..שם בדויnואני בן 23.אני סובל כבר כמה שנים מהפרעת חרדה דה-פרסונליזציה. מי שלא מכיר זאת תחושה שאני מרגיש שהאני שלי מסתכל על עצמי מהצד. אני מרגיש לא שייך לגוף שלי,ומעין תחושה מעצבנת שכל הזמן מישהו מסתכל עלי מצד שמאל. שאני באינטרקציות עם אנשים לפעמים התחושה הזאת עוד יותר חזקה.. ודי זה קשה.וכמה עבודה אני עושה עם עצמי. אימון אישי כבר המון שנים,עבודה רוחנית. מדיטציות.. אני משתדל פחות להיכנס לטיפול פסיכולוגי או לטיפול פסיכיאטרי כי אלו דברים שגורמים לי להתייחס לתחושת הניתוק הזאת ביתר משמעות והייתה לי תקופה ארוכה שבכלל לךא התלוננתי על התחושה. ובתכלס זה כבר חלק מהחיים שלי ומי שחווה את זה כמוני,כל הזמן,כבר כמה שנים יכול להגיד שהוא גם התרגל לזה.שזה כבר חלק ממנו. וזה באמת חלק ממני.אבל ברגעים של חולשה וחוסר חשק לכלום ורצון לברוח זה בא ושם דגש התחושה הזאת. וכאילו יש לי איזה קול שרוצה להגיד משהו על זה.שאולי כדאי לי לטפל בזה עוד פעם. אבל עם כל הטיפול הארוך והניסיון שלי להפתר מזה,זה לא עבד.אז חשבתי להפסיק להלחם ולשחרר. לחיות את החיים.ויש לי חיים טובים ב"ה. אני גר עם ההורים שלי,יש לי כלבה מקסימה. אני עובד עם ילדים עם צרכים מיוחדים בעבודה שאני אוהב.אני עושה ספורט,אני מנגן בגיטרה.יש לי הרבה תחומי עניין. ואני באמת מנסה להתרכז בדברים האלו.אבל משהו בפנים קורה לי להוציא את זה החוצה.וחשבתי לא לכתוב על התחושות האלו ולא להתעסק בזה אבל די הגיע הזמן לשתף בזה. אני רוצה להיות רגיל.אני כל כך רוצה להפסיק להתסכל על הגוף שלי מהצד.זה יהיה כמו נס אם זה יסתדר. אומרים שזה קרה כי לא יכלתי להתמודד עם המציאות כמו שהיא אז התנתקתי מהגוף.ככה ההתמודדות יותר קלה..אבל למי יותר קלה? אני סובל לעיתים יותר מהתחושות האלו מאשר מדברים שקורים לי בחיים.. ושלא נדבר על תחושות החרדה שיש לי לפעמים.. אבל ההתעסקות בניתוק מכניסה אותי להסתגרות ולדיכאון ואת זה אני לא רוצה..בגלל זה אני לא רוצה לכתוב על זה הרבה..אבל הנה אני כותב וזהו אין לי יותר מה להגיד.. אני נוסע בחמישי לסדנת פריימל-מסע רוחני של שבוע לפתירת חוויות מהילדות.הלוואי שזה ינקה משהו נוסף במסע שלי..רק ממש לא באלי לתלות בזה ציפייה לניתוק..אבל מה לעשות שיש לי קול בפנים שמשווע להפתר מזה ורואה בדרך הרוחנית כלי משמעותי לזה.. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה