אייל7

רציתי לשאול אני סובל מהפרעת חרדה כללית ונוטל בנזודיאזפין מסוג אלפרליד ולאחרונה קסנקס xr פעם עד 3 בשבוע בתקופה האחרונה במידת הצורך בפעמים האחרונות שלקחתי קסנקס xr הרגשתי השפעה מרגיעה מאוד אחרי שעה שנמשכה רק שעה. לאחר שעה החרדה עלתה ואחרי עוד שעה בערך המצב נרגע שוב.. אני מודע לזה שנטילת בנזודיאזפינים גורמת עם הזמן להפחתת ההשפעה, רק שזה ממש מבאס. עד שאני צריך את זה זה משפיע רק לשעה.. דיברתי עם הפסיכיאטר על העניין והוא אמר שכמה שאני אקח מזה פחות ההשפעה תהיה יותר טובה ואני באמת משתדל.. אבל לא נראה לי שזה יחזור למצב של השפעה של יותר משעה עוד...

אני מרגיש שעם כל התקופה הקשה שאני חווה אין לצידי אנשים שהם חברים שתומכים בי..ואולי אני פשוט מתבייש מלהיות עם כל החרא שאני עובר לידם ואני צריך להתנהג מותאם לידם כי אחרת הם לא יוכלו לקבל את זה ולא ידעו מה לעשות עם זה..ואני לומד עכשיו תואר ראשון.. יש לי בעיה של חרדה.התקפי חרדה וחרדה כללית.התחלתי עכשיו טיפול cbt ואני מטופל אצל פסיכיאטר כבר כמעט שנה ואנחנו עדיין לא מוצאים את השילוב שיעשה לי טוב.אני כבר כל כך רוצה להרגיש טוב,רוצה בת זוג,רוצה קירבה של אנשים.ואני רק יוצר סביבי מרחק ואני כועס על החברים שלי שבמקום לנסות לדהר איתי ולשמוע מה איתיעוד...

אני רוצה להמליץ על משהו שיכול לעשות טוב לכולנו.. מדיטציות מבית היומניברסיטי
היומניברסיטי הוא בית בהולנד שעוסק בתרפיה.. את המקום הקים וירש שהיה תלמיד של אושו-מסטר רוחני מהודו
אני בעולם הזה של אושו בערך שנתיים.אני יכול להגיד שזה מאוד תרם לי..יש לי הרבה כלים להרגיע את עצמי.יש סדנאות ומדיטציות שאני עושה. ממליץ בחום להסתכל בדף הפייסבוק של היומניברסיטי

https://www.facebook.com/HumaniversityIsrael/?fref=ts

מוזמנים להתעדכן באירועים קרובים וכמובן אשמח לענות על שאלות בנושא(:
אומנם אני יותר מאמין בטיפול התרופתי כמשהו שייצב את מצבי אבל עד שהמצב ישתפר עוד...

אז הפעם אני לא כותב כדי להתלונן על המצב הלא פשוט שלי..אני יותר פונה כדי לחפש חברים שמתמודדים עם דברים דומים
אני מרגיש הרבה פעמים לבד,לבד מול החרדה.. מרגיש שגם אם אני משתף אנשים זה יכול להיות עד גבול מסויים. אני רוצה שיהיה לי חבר שאני יכול להגיד לו מה שאני מרגיש ושהוא יבין ישר מה לא בסדר ואותו דבר אני בשבילו..
אז אני סובל מהפרעת חרדה.. אני לוקח טיפול תרופתי ושיחתי עם פסיכולוגית וטיפול בשיטת EMDR
התקופה של החודשים האחרונים הייתה מאוד מגוונת.. הרגשתי בשלב מסויים שאני חוזר לעצמי,ואפילו הכרתי מישהי מקסימה שהיינו יחד 3 חדשים..אבל אני עדיין מרגעוד...

היי לכולם
אני מחפש אנשים שחווים את מה שאני מרגיש.. אני סובל מהפרעה דסוסיאטיבית. זאת תחושה שאני מסתכל על עצמי מהצד ורואה את המציאות כמשהו לא אמיתי ומזוייף.. הכאב הגדול שלי חוץ מההתמודדות עם התחושה,זאת התחושה שאף אחד לא באמת מבין אותי. אני מרגיש את התחושה הזאת כל הזמן. זה לא בא והולך. אני פשוט יכול להתרכז במשהו אחר ואז שוב נזכר שיש לי את זה.. מעניין אותי אם יש אנשים שחווים כמוני את אותה התחושה.. הייתי שמח לדבר איתכם ולשמוע איך אתם מתמודדים. מצד אחד באלי לבחור לקבל את זה ולחיות עם זה בכמה שיותר הנאה וחיוניות.וזה אפשרי. מצד שני,כרגע,אני עוד...

שלום לכולםnאני אולי לא כתבתי פה שנתיים אבל באלי לפרוק הכל החוצה. אני אופיר,לא אייל כמו שרשום פה..שם בדויnואני בן 23.אני סובל כבר כמה שנים מהפרעת חרדה דה-פרסונליזציה. מי שלא מכיר זאת תחושה שאני מרגיש שהאני שלי מסתכל על עצמי מהצד. אני מרגיש לא שייך לגוף שלי,ומעין תחושה מעצבנת שכל הזמן מישהו מסתכל עלי מצד שמאל. שאני באינטרקציות עם אנשים לפעמים התחושה הזאת עוד יותר חזקה.. ודי זה קשה.וכמה עבודה אני עושה עם עצמי. אימון אישי כבר המון שנים,עבודה רוחנית. מדיטציות.. אני משתדל פחות להיכנס לטיפול פסיכולוגי או לטיפול פסיכיאטרי כי אלו דברים שגורמיםעוד...

אני בן 21.סובל כבר 3 שנים מתחושה של ניתוק.אובחנתי כסובל מהפרעת דסוסיאציה. היו עליות וירידות בטיפול וגם בעקבות דברים שקרו במהלך הטיפול בחיים שלי. בסך הכל הייתי מאוזן ולא הרגשתי רע מידי והצלחתי לתפקד ולעשות כל מה שאני רוצה. לפני כשבועיים התחלתי לקחת תרופה בשם טרוזודיל. בהתחלה לא הרגשתי שינוי אך לאחר כחמישה ימים התחילה תחושה של רגיעה מסויימת והרבה הקלה ויום אחר כך התחילה עייפות קשה,מלווה באפטיות ומעין תחושה שלא איכפת לי מכלום. דיברתי עם הפסיכיאטרית שלי והורדתי את המינון לחצי כדור במקום כדור שלם.בנוסף אני מטופל באסטו 20 מ"ג. ואתמול זה ניהעוד...

שלום אני בן 20. כרגע בצבא. אני מקווה שהגעתי למקום הנכון.שמעתי על האתר ברדיו וחשבתי ששווה לנסות. אני בחור שמח ואופטימי ולפני יותר משנתיים הייתה לי חברה ואחרי חצי שנה נפרדנו.הפרידה הייתה קטסטרופה עבורי.עברתי מאז עוד שתי פרידות אבל זה לא משתווה אפילו טיפה למה שהיה עם החברה הראשונה(שזה חשוב לציין שזאת הייתה האהבה הראשונה שלי).בתוך הקשר הייתה לי הרגשה קשה של חוסר ביטחון.פחדתי שמה שאני אגיד יוכל להרוס הכל.לא אמרתי את מה שעל ליבי והייתי מדחיק תחושות בקשר אליה רק כדי שזה לא יסתיים.וזה הסתיים מן הסתם. בתוך הקשר כבר הייתי שרוי במצב של חרדה. לא עוד...