M Edit אני לא יכולה יותר ואני לא יודעת מה לעשות :/ היי, אני חדשה פה. בת 32. שכירה בחברה גדולה. בעלת תואר ראשון. עשיתי את הבחן עצמך ויצא לי שאני סובלת מדיכאון קליני חמור. לדעתי הבעיה העיקרית שלי זה התחושה שלי בעבודה, וזה משפיע על כל החיים שלי – בזוגיות, עם חברות… העניין הוא שאני לא רואה מצב שבו אני עוברת למקום עבודה אחר ושם יהיה לי טוב יותר, ואז אני נמנעת מלפעול. אבל למשל היום – במקום לעבוד – אני יושבת מול המסך, בוכה, וכותבת פה מבעד למסך של דמעות. מרגישה כמו חיה לכודה. האנשים בחיי כבר לא יכולים לשמוע אותי "מקטרת" ומתלוננת או נאנחת. וכל פעם שאני מרשה לעצממ שנייה לפרוק, אני מרגישה אשמה עוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 11 תגובות אני לא יכולה יותר ואני לא יודעת מה לעשות :/ תוכן<p>היי, אני חדשה פה. בת 32. שכירה בחברה גדולה. בעלת תואר ראשון.<br /> עשיתי את הבחן עצמך ויצא לי שאני סובלת מדיכאון קליני חמור. <br /> לדעתי הבעיה העיקרית שלי זה התחושה שלי בעבודה, וזה משפיע על כל החיים שלי – בזוגיות, עם חברות…<br /> העניין הוא שאני לא רואה מצב שבו אני עוברת למקום עבודה אחר ושם יהיה לי טוב יותר, ואז אני נמנעת מלפעול.<br /> אבל למשל היום – במקום לעבוד – אני יושבת מול המסך, בוכה, וכותבת פה מבעד למסך של דמעות. מרגישה כמו חיה לכודה.<br /> האנשים בחיי כבר לא יכולים לשמוע אותי "מקטרת" ומתלוננת או נאנחת. וכל פעם שאני מרשה לעצממ שנייה לפרוק, אני מרגישה אשמה על כך 🙁 <br /> אני לא מסוגלת לפעול, לעשות שינוי. אני לא רואה מצב שיכול להיות לי יותר טוב. אני חוששת שיהיה גרוע יותר אם למשל אחליף עבודה. אני לא יכולה ללכת לפסיכולוג/ית או איש מקצוע אחר, כי אני לא רואה שזה עוזר בטווח הרחוק. פעם הייתי, ובאותם רגעים זה רק כאילו עזר, אבל בעיקר כי נראה לי שרציתי לרצות אותם. <br /> אני לא מסוגלת לרכוש חברים חדשים. אתמול הייתי באירוע חברתי שבו אף אחד לא הכיר אף אחד וכולם התגבשו ונראו מאושרים, ורק אני התפללתי שהרגע הזה יגמר, ושאני אוכל לחזור הביתה ולבכות.<br /> האנשים שכן בחיי מדברים איתי ומספרים לי על היום שלהם ועל הצרות שלהם ואני לא מסוגלת להקשיב ולהכיל. ואז אני שוב מרגישה נורא עם עצמי. בעבודה אני עם מסכה של הכל בסדר, ופורקת מדי פעם אצל אנשים שאני בערך סומכת עליהם, אבל אח"כ מרגישה נורא שסיפרתי משהו בכלל, כי אני רואה איך הם ישתמשו בזה נגדי. אין לי שום חיבור לבוסית שלי ואני לא סובלת אותה. <br /> מה אתם מציעים לי לעשות? איך מתמודדים עם כל הדברים האלה?…<br /> אני מקווה שבכלל יהיה לי את הכוחות להיכנס ולקרוא את העצות שתתנו לי…. מקווה שלא תוותרו או תייאשו אחרי המשפט הזה….<br /> תודה מראש על העזרה</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה