בעלי חולה סרטן דרגה 4 משנת 2018, בן 42. אחרי 3 ניתוחים וכ-5 שנים של כימותרפיה משולבת ביולוגי. כעת זקוק לניתוח של השתלת משאבה שתזריק כימו ממוקד לכבד שנקרא FUDR (Floxuridine). הניתוח מתבצע בבי"ח הדסה עין הצופים ע"י רופא שאינו מוכר ע"י חברת הביטוח, אך היחידי בארץ שעושה את הטיפול, שנחשב לחדשני בארץ, אבל לא בחו"ל. הוסבר לנו שבעקבות המלחמה והצורך לייבא את המשאבה והחומר שלה מארה"ב, יהיה עלינו לממן זאת בעצמנו. היות ותאריך הניתוח קרוב, מיהרנו להזמין את המשאבה מחסכונותינו. והבנו שיש מצב שהיינו יכולים לפנות לקופ"ח או לבי"ח ולהגיש טופס 29ג או לגש
בעלי חולה סרטן דרגה 4 משנת 2018, בן 42. אחרי 3 ניתוחים וכ-5 שנים של כימותרפיה משולבת ביולוגי. כעת זקוק לניתוח של השתלת משאבה שתזריק כימו ממוקד לכבד שנקרא FUDR (Floxuridine). הניתוח מתבצע בבי"ח הדסה עין הצופים ע"י רופא שאינו מוכר ע"י חברת הביטוח, אך היחידי בארץ שעושה את הטיפול, שנחשב לחדשני בארץ, אבל לא בחו"ל. הוסבר לנו שבעקבות המלחמה והצורך לייבא את המשאבה והחומר שלה מארה"ב, יהיה עלינו לממן זאת בעצמנו. היות ותאריך הניתוח קרוב, מיהרנו להזמין את המשאבה מחסכונותינו. והבנו שיש מצב שהיינו יכולים לפנות לקופ"ח או לבי"ח ולהגיש טופס 29ג או לגש
-
2 תגובות
היי, מקווה שהגעתי למקום הנכון. בבקשה אל תצחקו עליי... אני בת 37 ללא ילדים (מבחירה). לפני כשבוע במקרה שמתי לב שמתחת לשד השמאלי שלי יש משהו שנראה כאילו יש לי פטמה נוספת! בעיקרון יש לי פטמה שלישית, אבל פטמה רביעית שעד כה לא היתה לי או לא הייתי מודעת אליה נראה לי כמו משהו שמחייב לראות רופאה. זה לא כואב, מגרד או מציק. סתם מפתיע ואני מקווה שזו עקיצה או איזה פצע. אבל קשה לי להאמין שזה זה, כי זה כל כך דומה לעוד פטמה! ניסיתי לקבוע תור לכירורגית שד. יש תור דרך הקופה רק עוד איזה 4 חודשים. מה אפשר לעשות? כדאי לי ללכת בנתיים לרופאת משפחה או לרופא
-
1 תגובה
בעלי בן 39 חולה בסרטן מעי הגס מאז 2018. עבר 3 ניתוחים: ניתוח ראשון לכריתת מעי + חלק מכבד , ניתוח שני חלק שני מהכבד וניתוח שלישי - הייפק. עבר שני קווי כימו: פופוקלס ואבסטין ופולירי עם אבסטין. כעת נתבשרנו שחזרו גרורות לכבד. התוכנית: שוב כימו ושוב ניתוח (לא ברור עדיין איזה כימו ומה יהיה לפני מה). מה כדאי לשאול לפני הטיפולים ולבדוק ולעשות? אנחנו מיואשים. האם זו שיטה לנתח כל חצי שנה בשביל להוציא 3-4 גרורות ולעבור תהליך החלמה של 3 חודשים? כמו כן אנחנו עומדים לפני ייעוץ גנטי מורחב - מה צריך לשאול שם? אנחנו כבר יודעים שיש לו
MSS
KRAS WT
-
2 תגובות
מקווה שלא אשתפן ברגע האחרון. היום הולכת לרופאת המשפחה בשביל לקבל הפנייה לטיפול מסובסד. מקווה שיילך טוב ושלא ארגיש נורא עם עצמי לאחר המפגש הזה... זהו, רק רציתי לחלוק...
-
4 תגובות
למי שלא זוכר אותי אז היי - אני בת 32, שכירה בחברה גדולה, בעלת תואר ראשון, נשואה.
המצב החמיר מלפני חודש. אם אז עוד יכולתי איכשהו לעבוד, היום אני יושבת במשרד - בוהה באוויר, מנהלת בראש דו שיח בעצמי, מנסה להבין :
* איך אני נשארת ולא מתפטרת?
* איך אני נותנת למנהלת שלי להתנהג כך?
* איך היא עכשיו צועקת עליי, מעוותת את דבריי, מוציאה אותי אשמה במצב?
* איך תמיד האחריות היא שלי ולא שלה?
* למה אני צריכה לחשוב 6 פעמים לפני שאני מדברת איתה?
* מה אני עושה לא בסדר? הרי בעיניי אני עובדת מצטיינת!
* כמה אני עוד אסבול את זה?
* לאן כל זה מובי
המצב החמיר מלפני חודש. אם אז עוד יכולתי איכשהו לעבוד, היום אני יושבת במשרד - בוהה באוויר, מנהלת בראש דו שיח בעצמי, מנסה להבין :
* איך אני נשארת ולא מתפטרת?
* איך אני נותנת למנהלת שלי להתנהג כך?
* איך היא עכשיו צועקת עליי, מעוותת את דבריי, מוציאה אותי אשמה במצב?
* איך תמיד האחריות היא שלי ולא שלה?
* למה אני צריכה לחשוב 6 פעמים לפני שאני מדברת איתה?
* מה אני עושה לא בסדר? הרי בעיניי אני עובדת מצטיינת!
* כמה אני עוד אסבול את זה?
* לאן כל זה מובי
-
20 תגובות
היי, אני חדשה פה. בת 32. שכירה בחברה גדולה. בעלת תואר ראשון.
עשיתי את הבחן עצמך ויצא לי שאני סובלת מדיכאון קליני חמור.
לדעתי הבעיה העיקרית שלי זה התחושה שלי בעבודה, וזה משפיע על כל החיים שלי - בזוגיות, עם חברות...
העניין הוא שאני לא רואה מצב שבו אני עוברת למקום עבודה אחר ושם יהיה לי טוב יותר, ואז אני נמנעת מלפעול.
אבל למשל היום - במקום לעבוד - אני יושבת מול המסך, בוכה, וכותבת פה מבעד למסך של דמעות. מרגישה כמו חיה לכודה.
האנשים בחיי כבר לא יכולים לשמוע אותי "מקטרת" ומתלוננת או נאנחת. וכל פעם שאני מרשה לעצממ שנייה לפרוק, אני מרגיש
עשיתי את הבחן עצמך ויצא לי שאני סובלת מדיכאון קליני חמור.
לדעתי הבעיה העיקרית שלי זה התחושה שלי בעבודה, וזה משפיע על כל החיים שלי - בזוגיות, עם חברות...
העניין הוא שאני לא רואה מצב שבו אני עוברת למקום עבודה אחר ושם יהיה לי טוב יותר, ואז אני נמנעת מלפעול.
אבל למשל היום - במקום לעבוד - אני יושבת מול המסך, בוכה, וכותבת פה מבעד למסך של דמעות. מרגישה כמו חיה לכודה.
האנשים בחיי כבר לא יכולים לשמוע אותי "מקטרת" ומתלוננת או נאנחת. וכל פעם שאני מרשה לעצממ שנייה לפרוק, אני מרגיש
-
11 תגובות