הי
השתתפתי היום בצעדה, שהיתה מאורגנת למופת! האווירה היתה נהדרת ומעצימה.
פגשתי שם את האחות (המקסימה) המלווה אותי מתחילת הטיפול, כבר חמש שנים… וזה עורר בי את השאלה:
האחות המלווה אותי היא חלק בלתי נפרד מהחיים, מההתמודדות, בשגרה ובגלל. איך זה אצלכם? האם אתם רואים בה משהו חיובי להתמודדות. איך הנסיון שלכם?
שבת שלום