הי השתתפתי היום בצעדה, שהיתה מאורגנת למופת! האווירה היתה נהדרת ומעצימה. פגשתי שם את האחות (המקסימה) המלווה אותי מתחילת הטיפול, כבר חמש שנים... וזה עורר בי את השאלה: האחות המלווה אותי היא חלק בלתי נפרד מהחיים, מההתמודדות, בשגרה ובגלל. איך זה אצלכם? האם אתם רואים בה משהו חיובי להתמודדות. איך הנסיון שלכם? שבת שלום