ג Edit מספיק 50% רצון + תקווה? הייתי היום בשיחה במחלקה החדשה בבאר יעקוב ( עם מישהי מכיר אותה אז תכתבו לי). בגדול הייתי עצבנית, אני ממש מרגישה רע עם. המנהלת מחלקה ממש שמה דגש על העובדה שצריך לרצות טיפול ולרצות להבריא. קשה לי עם זה. אני ריצה להבריא, אני רוצה לראות מה יש מעבר להפרעות שלי. אני לא רוצה לסבול יותר. אני לא רוצה לפגוע בעצמי יותר. אני רוצה להתמסר לשירה וריקוד בלי שההפרעה, תפריעה. אבל אני נורא מפחדת. אני מפחדת לאכול, להפסיק לחתוך, להרגיש… אני מפחדת שאני לא מספיק טובה כדי להצליח בחיים. ואני כועסת, אני עץכועסת שהאשפוזים הקודמים לא עזרו, אני כועסת על מטפלים שוועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 3 תגובות מספיק 50% רצון + תקווה? תוכן<p>הייתי היום בשיחה במחלקה החדשה בבאר יעקוב ( עם מישהי מכיר אותה אז תכתבו לי).<br /> בגדול הייתי עצבנית, אני ממש מרגישה רע עם. המנהלת מחלקה ממש שמה דגש על העובדה שצריך לרצות טיפול ולרצות להבריא.<br /> קשה לי עם זה. אני ריצה להבריא, אני רוצה לראות מה יש מעבר להפרעות שלי. אני לא רוצה לסבול יותר. אני לא רוצה לפגוע בעצמי יותר. אני רוצה להתמסר לשירה וריקוד בלי שההפרעה, תפריעה.<br /> אבל אני נורא מפחדת. אני מפחדת לאכול, להפסיק לחתוך, להרגיש… אני מפחדת שאני לא מספיק טובה כדי להצליח בחיים.<br /> ואני כועסת, אני עץכועסת שהאשפוזים הקודמים לא עזרו, אני כועסת על מטפלים שוויתרו עלי בגלל הפגיעה עצמית או הפרעת אכילה. אני כועסת שעד עכשיו בשום מקום לא טיפלו בכל מה שכואב ותמיד הפסיקו את הטיפול. אני כועסת על הפסיכולגית שלי שעזבה ף. אני כועסת על השטויות ששמעתי מאחיות בבתי חולים כגון; " אך את תסתובבי בעולם או תהיי אמא עם כאלה צלקות", " לא מפריע לך שזה כל כך מכוער ומגעיל?" " את כזו יפה, איזה בעיות כבר יכולים להיות לך?"… ועוד<br /> אבל אני עוד לא מוכנה לוותר.<br /> האם אני יכולה באמת לנסות שוב עוד טיפול, או אשפוז כשהרצון להבריא הוא לא באמת ב100%? </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה