מאחורי החיוך המאולץ שמודבק לי בפנים מול הסובבים אותי מסתתר כאב עצום ובדידות שמכרסמת אותי מבפנים . אני מרגיש לא בנוח בחברה , נבוך , חסר ביטחון , לא רגוע , מתעב את עצמי ואת הבן אדם המוזר , הדפוק והאנטי חברתי שאליו נהפכתי . התרחקתי ממגע אנושי לא במכוון ונותרתי לבדי נובר במחשבותי הנוראיות והאובדניות . בלי חברים , בלי משפחה , בלי כתף תומכת . אני לקראת גיוס ואני מפחד ממה שיקרה לי . כל עצה או תגובה תתקבל בברכה .