מה שמעניין,
זה למה?
למה דווקא אני נפלתי ברשת של ההפרעה הזו?
תמיד הייתי משהי עם אופי יציב, חייכנית, רואה ורוד את החיים, וגם ברגעים שקשה רואה את הטוב…
אז איך?
איך זה שדווקא עלי היא נחתה?
איך זה שקשה לי לצאת מהמעגל של הבולמוסים וההקאות?
איך זה שאנני מוצאת שום תחליף לאוכל?
ובכלל מה הקשר לרוץ לאוכל יומם וליל???