חרדת מוות - כמוני

Yasi · 2019-05-16T01:54:16+03:00

הלוואי וידעתי איך לא לחשוב או להפסיק לחשוב כשאני מחליטה או לא להרגיש כאני מרגישה מדי כמו עכשיו. המודעות שלי לכך שאני חיה, שאני בחיים, מאוד חזקה. אני מניחה שהרבה אנשים לא עוצרים בכלל לחשוב חיים הם או לא. הם פשוט ממשיכים לחיות. המודעות שלי לעצמי מוגברת. וככל שאני מודעת יותר לחיי שאותם אני חיה, אני גם רוב הזמן מודעת למוות שיבוא. לא רק מותי שלי מעסיק אותי. בעיקר אני רואה בראשי תרחישים אינספור על היקרים לי מתים כל הזמן בדרכים שונות. זה לא תמיד עובר בראשי כמחשבה קונקרטית אבל זה תמיד נמצא אצלי בראש, מלווה אותי. ויש לילות שנשימתי נעתקת כמעט לגמרי מהחרדות האלה. כשאני נפרדת לשלום ממישהו קרוב אלי, ממישהו יקר לי, אני לוקחת תמיד בחשבון שיכול להיות שזאת הפעם האחרונה. כשלא עונים לי להודעה או לצלצול, אני מספיקה לראות סרטים שלמים בראשי על כל אסון אפשרי ולא אפשרי שעלול לקרות עד שחוזרים אלי. ותמיד אני מרגישה שטופת הקלה כשזה קורה. להיות מודעת כל כך לעובדה שאני חיה, יש בזה גם יתרונות כמובן. אני מעריכה הרבה יותר כל רגע ורגע בחיי. אני מתכוונת לרגעים חיוביים כמובן. בעקבות המודעות הזאת אני מתפתחת יותר, חוקרת את עצמי ואת העולם יותר לעומק. אני יודעת מה עיקר ומה תפל בחיים. ויחד עם זאת אני לא ישנה כרגע בגלל החרדות המסוימות האלה. קשה לי. ממש.