מצאתי שהדבר היחיד שמצליח להרגיע אותי מהחרדות היא החלימה בהקיץ, אפשר להגיד שממש התמכרתי לזה וזה יכול למלא לי יום שלם, גם אם אני אהיה אחרי יום ארוך ומעייף, במקום להיכנס לישון אני יעדיף לשבת שעות עם עצמי ולחלום בהקיץ. אותו הדבר לגבי ההתעוררות בבוקר אני חייבת להתחיל את היום מוקדם יותר כדי להספיק לשבת עם עצמי.. הבעיה שזה בערך הדבר היחיד שעוזר לי להתמודד, וככה עוברים להם ימים שלמים של חלימה בהקיץ בלי צורך בחשיפה ותקשורת עם אנשים. אולי זו כמו חומת הגנה שממתנת את החרדות והלחצים ומרגיעה אותי, ברמה שקשה לי שאנשים בסביבתי כי הם מפריעים לי ואם ק