אסירה בתוך הכלא שלי, שאני בניתי. ואני הסוהרת, כנראה הסוהרת הכי קשוחה בתולדות ההיסטוריה; ואני האסירה, בוודאי האסירה הכי מופרעת מעולם. והמפגש הזה בניהן מוליד בולמוסים נוראיים שגוררים הקאות נוראיות עוד יותר, בלופ אינסופי של הרס עצמי שאי אפשר לצאת ממנו. ואני, במקום לברוח על נפשי, מתמכרת. מתמכרת לחמש שניות של שקט מדומה שמפנה את מקומו לריקנות נוראה.
לא יודעת איך יוצאים מפה, אם אני בכלל רוצה. אין לי מושג איך להוציא את עצמי מהבוץ הזה. רע לי. מאוד רע לי . ואני מאמללת גם את ההורים והחברות. מתישה כל בנאדם עם נכונות לעזור. ולא יודעת איך להפסיק.
כ