אני די מרגיש שאחת הסיבות העיקריות שאני לא מתאבד היא לעשות מוזיקה, זה בערך הדבר היחיד בעולם הזה שעוד עושה לי טוב. באותה נשימה היא גם עושה לי מאוד רע, אני מוצף ביקורת ושנאה עצמית ועם כמה שהמוזיקה יכולה לשכך את זה, לפעמים היא פשוט מלבה את הרגשות האלה למימדים שקשה לי להתמודד איתם.
קשה לי בשיחות עם הפסיכולוגית כי מרגיש לי שהיא פשוט לא מבינה את כל הפן המוזיקלי וקשה לי לדבר עם חבריי המוזיקאים על זה כי להיפתח לגבי מחשבות אובדניות מרגיש לי כמו משהו שמשנה את כל אופי היחסים וזה מפחיד אותי… ביומיום שלי אני לובש מסכה (לא פיזית..) ורוב הסביבה שלי ל