ארול1

אני די מרגיש שאחת הסיבות העיקריות שאני לא מתאבד היא לעשות מוזיקה, זה בערך הדבר היחיד בעולם הזה שעוד עושה לי טוב. באותה נשימה היא גם עושה לי מאוד רע, אני מוצף ביקורת ושנאה עצמית ועם כמה שהמוזיקה יכולה לשכך את זה, לפעמים היא פשוט מלבה את הרגשות האלה למימדים שקשה לי להתמודד איתם. קשה לי בשיחות עם הפסיכולוגית כי מרגיש לי שהיא פשוט לא מבינה את כל הפן המוזיקלי וקשה לי לדבר עם חבריי המוזיקאים על זה כי להיפתח לגבי מחשבות אובדניות מרגיש לי כמו משהו שמשנה את כל אופי היחסים וזה מפחיד אותי... ביומיום שלי אני לובש מסכה (לא פיזית..) ורוב הסביבה שלעוד...

הפוסט יצא לי קצת בצורה של סיפור, כשכתבתי אותו בהתחלה לא חשבתי לפרסם פה אבל אני פשוט במצב זוועה בכמה ימים האחרונים והרגשתי צורך לשתף קצת... השירות הצבאי שלי מזוקק כולו למשוואה הפשוטה הזו. 10% ועוד 10% שווים ל19%. על פניו לא הגיוני אך ביציקה לתוך התבנית הצבאית ההגיון הוא ללא עוררין. הורדנו 10% נשאר לך 90%, נוריד מזה עוד 10% (10% של 90 זה 9!!!!) ויש לך 81% מה פה לא מובן?? פלאשבק לבית חולים. שוכב במיטה אחרי הפציעה, אני צמא. אסור לשתות אחרי ניתוח, אפשר למצוץ עד הטיפה אחרונה חתיכה אומללה של ספוג עם מים מהולים בלימון כדי להרטיב קצעוד...