מ Edit לא באמת מבינים אותנו ! זה יהיה מעט ארוך. אבל הכי משתלם בעולם היי. ברצוני לשתף / לחלוק את שעל ליבי. אני חושב שזה יכול להועיל. וזה מספיק בכדי שאשתף. אז מה קרה לנו? היינו אנשים מתפקדים באופן מלא. מלאי קשרים חברתיים. מלאי אמביציה. מוטיבציה או כל מילה שהמציאו בשנים האחרונות. ופתאום לאט לאט . נוצר מצב בו אין לנו כמעט חברים. נשארו כמה קשרים רופפים. התיפקוד הפך למשהוא מישני. ושלא לדבר על מוטיבציה … אז מה בעצם קרה לנו. ??? נהפכנו למבוגרים !!!אז כשהיינו ילדים. התיחסנו אל הרגשות שלנו כאל המציאות. נהנו בלי לחשוב. חייכנו בלי חשבון איך זה יראה אם יצלמו אותנו. ויצרנו קשרים חברתיים באופן טיבעי. אבל…. יום אחדעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה לא באמת מבינים אותנו ! זה יהיה מעט ארוך. אבל הכי משתלם בעולם תוכן<p>היי. ברצוני לשתף / לחלוק את שעל ליבי. אני חושב שזה יכול להועיל. וזה מספיק בכדי שאשתף.<br /> אז מה קרה לנו? היינו אנשים מתפקדים באופן מלא. מלאי קשרים חברתיים. מלאי אמביציה. מוטיבציה או כל מילה שהמציאו בשנים האחרונות. ופתאום לאט לאט . נוצר מצב בו אין לנו כמעט חברים. נשארו כמה קשרים רופפים. התיפקוד הפך למשהוא מישני. ושלא לדבר על מוטיבציה … אז מה בעצם קרה לנו. ???<br /> נהפכנו למבוגרים !!!אז כשהיינו ילדים. התיחסנו אל הרגשות שלנו כאל המציאות. נהנו בלי לחשוב. חייכנו בלי חשבון איך זה יראה אם יצלמו אותנו. ויצרנו קשרים חברתיים באופן טיבעי. אבל…. יום אחד היתבגרנו החברה סביבנו לימדה אותנו שלהיתבגר פרושו. להיות אפתי. להיות מחושב ריגשית. במילים אחרות החברה הבוגרת היא בעצם. סחר ברגשות. אז מה באמת קרה לנו בתוך החברה אתם שואלים… האמת שאנחנו נשארנו ילדים. וכל השאר היתבגרו. ההבדל הוא שבתור ילד כאב או מצב רוח . הם דבר חולף מעצמו . בעוד שכשאתה מתבגר. במתכונת החברתית הזאת (סוחר רגשות) או רגשות מלאכותיים. המצב רוח והכאב. נהפכים לצורת חשיבה וצורת קיום חדשה !! היום בעולם הפסיכולוגים קוראים לזה דיכאון . או חרדה חברתית. אבל הקהות הריגשית והדיכוא של הרגשות. רק מעצים את הבדידות לאדם הבוגר. וזה הסיבה שבאמת אף אחד לא באמת מבין אותנו…. הם לא מבינים למה עדיין נשארת ילד רגיש ותמים וטוב לב. שעדיין מאמין באהבה שמאמין באנשים הרי אתה בוגר…. אתה צריך לשדר כוח עוצמה להיות חסר בושה ולפגוע בכמה שיותר אנשים בצורה דיפלומטית. עם חיוך כמובן. אבל האמת שאתה ילד בעולם של "מבוגרים" הרגשות שהיו לך בילדות . והיו פשוטים ותמימים. כמו מצב רוח ירוד או כאב חולף. נהפכים לדכאון וחרדה קיומית. וכאב שנהפך אצלך לתבנית חשיבה. במקום רגש חולף. ההרגשה היא . שאתה שונה מכולם. כולם "מתגברים" וממשיכים הלאה. ואתה לא. אתה תקוע בנצח של רגשות שליליים. אז…. מה עושים. מצד אחד חייבים להתבגר. מצד שני. זה לא באמת יהיה אני.<br /> אז זהו. שאפשר להפסיק לאתאכזב מהחברה הבוגרת. ולהבין שאתם כולכם . בכאב שלכם בעצב שלכם במי שאתם. זן נדיר של אנשים טובים וטהורים. שרגישים לזולת עדיין. ולא משנה כמה פגעו בכם. אתם הכי פחות אנוכיים. ואתם משלמים על האמת שלכם מחיר חברתי כבד. לכם חברים קוראים באמת בני אדם. ולא רובוטים שהחברה הינדסה ריגשית.<br /> האמת שאין לאף אחד מאיתנו בעיה אמיתית. בנפש פשוט סירבנו להיתבגר באנוכיות כמו כולם. ולהיות סוכני רגשות . תהיו מי שאתם . תיהיו עם לב של ילד ומוח של מבוגר… אין כמוכם בעולם. אתם זן נכחד. אתם נדירים </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה