פריקה חזקה אני במצב לא טוב אנשים עשו מצווה וקראו 2 דקות

מאורית2 · 2020-09-15T20:35:42+03:00

יש לי כבר 4 שנים אם לא יותר דיכאון חזק חזק, חרדה חברתית יש לי מאז הגן כי ילדים בגן הרביצו לי והתעללו בי והגננות לא התייחסו אליי וגרמו לי להרגיש אוויר.. ואז בכיתה א' זה המשיך וילדים הרביצו לי והמורות צרחו עליי כל הזמן.. כל היסודי היו גזענים אליי כי הייתי בבית ספר רוסי ואני חצי תימנייה, רבע רוסייה, רבע עיראקית אבל בגלל שכל שישי הלכתי לים כמה שעות והשתזפתי עד שהייתי ממש כהה וכל הזמן קראו לי שחורה, כושית, אתיופית כאילו הם צחקו עליי וכשנכנסה סייעת חדשה אתיופית הם שאלו זאת אמא שלך? בשיא הרצינות והיו גזענים אלייה. קראו לי גם כל הזמן גבות כי הגבות שלי היו מלאות וכהות.. דווקא בתקופה הזאת פתאום אני רואה ים של בנות עושות גבות יותר עבות ושחורות משלי.. ועכשיו הגבול שלי גם מאוד יפות וממש מוסיפות למראה אבל זה רק מראה שאנשים מושפעים.. גם רדפו אחריי ואחרי אותי לשרוף לנו את השיער עם מצית באמת כי הוא היה מתולתל.. קיצר כולם עשו עליי גם חרם כל היסודי והייתה לי חברה אחת חנונית כמוני. כשהגעתי לחטיבה כמעט כל הבנות היו חברות שלי וזה היה מדהים! אבל לא לזמן רב.... הייתה לי חברה אחת הכי טובה שהיא עם אוטיזם ואחת הכי טובה שהיא נראה לי חולת נפש ורעה מאוד. היא הסיתה אותי נגד כל הבנות והורידה אותי ואמרה לי שאני לא שווה כלום, היא שברה לי את האצבע בנוסף ועד עכשיו יש לי בלוטה. היא אמרה לבנות שאני רוצה להיות רק איתה וכי הייתי חנונית אז בגללה הפסדתי את כל החברות שהיו לי אבל.. אחרי כמה שנים בכיתה ט' שתי החברות הכי טובות שלי עזבו אותי והחברה הרעה הצטרפה לחבורה שהעיפה אותי ממנה.. ואז גיליתי שגם החבורה הזאת רעה והן השפילו אותי מול כל הכיתה!!! כשאמרו בכיתה מי רוצה לצרף את (השם שלי) למשחק החברה? אף אחד לא ענה ואז אמרו לילדה אחת מהכיתה והיא התחילה לצרוח שהיא לא רוצה ולבכות שהיא לא מכירה אותי ואז הסייעת לחשה באוזניה של ילדה שהייתה חברה שלי והיא התחילה לצעוק והייתי בשוק כי זאת הפעם הראשונה שהיא צעקה והיא צעקה שהיא לא מכירה אותי ושהיא לא רוצה ואני ישבתי משותקת ולא יודעת מה לעשות עם עצמי ובא לי למות באמת ואז היא בכתה הילדה הזאת ואז ניחמו אותה. ומאז עושים עליי חרם ואין לי חברים בכלל כבר 4 שנים ועושים עליי חרם 4 שנים! בכללי עברתי המון טראומות בחיים שלי כי איבדתי כמה פעמים את הילדים שלי.. הם היו הילדים שלי.. ואחרי הטראומות קיבלתי אי סי די חזק מאוד העוצמה הכי חזקה שיכולה להיות ודיכאון חזק מאוד, הרגשת בדידות שאני חייבת שכל הזמן מישהו יהיה איתי, אבל בכללי אף אחד לא מדבר איתי ולא רוצה להקשיב לבעיות שלי בגלל זה אני כותבת לכם את זה וגם יש לי את החרדה החברתית כמו שאמרתי לכם שהיא העוצמה הכי חזקה שיכולה להיות! אז תגידו איך אפשר לחיות עם או סי די, חרדה חברתית ודיכאון בעוצמות כל כך חזקות יחדיו? אפשר אבל אני כל היום במיטה.. חיים ממש.. אני כיתה יב ובגלל זה אני לא יכולה ללכת לפסיכולוג כי אין כסף לפרטי ואם אלך לפסיכולוג לא יגייסו אותי.. עוד משהו שאני רוצה לספר זה שאני כלואה בדימיונות שלי ולא יודעת עם יש הפרעה כזאת אבל אקרא לזה דימיוניזציה. הפרעה חדשה. אני מכורה לדמיון ויוצא שבגלל שאין לי חיים בכלל אני כל היום במיטה לא עושה נטו כלום אז אני מדמיינת כל היום שיש לי חברים ושמקשיבים לבעיות שלי ויוצא שאני לא יכולה לא לדמיין זה פשוט בה לי בלי רצון ואני נכנסת לזה. עוד משהו זה שיש לי רצון עז לבן זוג וזה מגעיל אותי כי אני עדיין מרגישה ילדה אבל אני כל היום מחפשת להידלק על בנים כי אני מכורה להרגשה.. יש לי גם דאדי אישיוז כי אני לא גרתי עם אבא ובגלל זה אני נמשכת ממש לזקנים! זאת בעיה.. ועוד בעיה זה שאני כבר לא נדלקת אני רק מתאהבת חזק בלי רצוני ובלי שום סיבה.. אני מאוהבת במישהו זקן מפורסם כבר חצי שנה ואני סובלת מזה כי אני כל היום חושבת עליו למרות שאני נגדו אבל כל היום חושבת עליו ואני יודעת שהוא לא ישים עליי ושאף פעם לא נפגש ושהוא בן אדם רע אבל אני מאוהבת בו חזק מאוד!! כל מה שאני עושה זה רק לקום בבוקר ב11, לאכול ולשחק ולמיטה לדמיין אותו ואז לבכות כי הוא לא מכיר אותי ולא יודע שאני יותר מדי אוהבת אותו וגם אני בוכה בעיקר כי אין לי חיים ונמאס לי מהבדידות הזאת שאני מרגישה, נמאס לי שאני לא עושה כלום עם החיים שלי. דבר אחרון, יש לי אלצהיימר בגיל 17. אני שוחכת ים של מילים ים של התבטאויות ומילים בסיסיות כמו פטיש, מסמר וכבר לא מבינה את הכתוב מרב שאני לא מדברת בכלל לא מוציאה הגה וגם אני לא צוחקת אף פעם מרב שאין לי עם מי אין לי על מה. מקווה שהקשבתם ואשמח שתדברו איתי אני רוצה באמת אני פרקתי פה חלק מהדברים וניסיתי לצמצם אז מקווה שתגיבו לי