אני מרגישה שאני טובעת בעצב.. שום דבר לא מצליח לשמח אותי..
כולם אומרים לי לעשות דברים שעושים לי טוב, שמשמחים אותי, ואני עושה אותם.. אבל הם לא עוזרים, תמיד יש הרגשה רעה מבפנים..
אף אחד לא מבין אותי.. אומרים שזאת סתם תקופה בלי מצב רוח.. "התקופה" הזאת נמשכת כבר חצי שנה.. והיא מתישה.
אני לא אני כבר תקופה ארוכה.. אני לא זוכרת איך הייתי פעם, אבל מה שבטוח, הייתי שמחה..
אני מנסה לא להתייאש, אבל אין לי מאיפה להביא תקווה.. אני כבר לא בטוחה אם יכול להיות אחרת.. אם אני אי פעם אחזור להיות שמחה..
בימים האחרונים החרדה מתחילה לחזור.. התקפי חרדה בלילה