ישנה חצי יממה
אין חשק לעשות כלום
מטופלת בכדורים
לא מאמינה בהחלפת כדורים נוספת
שונה מאחרים כבר 40 שנה
לא מוצאת את עצמי בעולם
אישיות חלשה, מפוחדת, תלותית
ועכשיו לאחר הפיטורים הגיע הנורא מכל
אין רצון לחזור ולהתחזות למתפקדת
אין שביב אמונה בכך שתהיה הקלה לתחושות הסבל
בכך שאי פעם יהיו בני אדם בחיי כי עד היום לא היו
תמיד חריגה, תמיד דחויה גם אם מבחוץ זה נראה אחרת
אף פעם אין מישהו באמת קרוב
כי קרוב זה לגלות את התרמית, את ההתחזות
את החולשות
לא יכולה לחיות עם החסר הנורא
עם הידיעה שהנפש שלי כל כך בודדה ואבודה
ולעולם לא תהיה לה שמחה ונחמה
מביטה מ