אני נמצא מאחורי כולם.

AnimeBoy · 2021-06-07T22:38:58+03:00

השנה אני חושב שממש התבגרתי. ולאו דווקא במובן החיצוני של "עבודה זוגיות וכול'". אלא מהבחינה הפנימית. אני מרגיש שאני מבין את העולם בצורה הרבה יותר עמוקה ועניינית, ובו זמנית מסוגל להתמודד בצורה קצת יותר טובה עם "הפרעת האישיות הגבולית" שיש לי. מאז שהובחנתי לאט לאט למדתי איך להתחיל ולחיות עם זה. אבל עם זאת אני עדיין מרגיש ממש מאחור לעומת שאר בני 24. לצערי אני בן אדם שהתפתח ממש מאוחר. לא ממש הייתי בקשר עם אנשים, ודברים כמו אמפטיה, רצון לזוגיות, או רצונות כלשהם קרו לי רק בגיל 18. שזה אולי 4 שנים מאוחר מהרגיל. ואני מרגיש שאת ה"4 שנים האלו" אני פשוט לא יכול לסגור, וזה לא משנה מה אעשה תמיד יהיה פער מסויים ביני ובין האדם הנורמלי בגלל שהילדות שלי לא הייתה ממש "נורמלית". ותאכלס אני חייב להודות שזה מתסכל. דברים כמו ללכת ברחוב ולא להיות מסוגל להסתכל לגבר בעיניים רק בגלל ש4 גברים תקפו אותי לפני 5 שנים, או זה שאני פשוט מנותק מהחברה ומהסביבה ועדיין לא מצליח למצוא את המקום שלי בעולם... לא יודע... מעצבן הקושי ההתפתחותי הזה.