"אהבה ממבט ראשון"

AnimeBoy · 2021-06-25T20:23:48+03:00

לפני שנה וחצי יצאתי עם חברים, מישהי הצטרפה אלינו, ואיך שהסתכלתי אליה בום. עכשיו זה לא בום "של עד כמה היא יפה" כי יש מלא בחורות יפות בארץ. הרגשתי בום ולא הבנתי למה ואיך. אחר כך יצא לנו לדבר פה ושם בשנה וחצי הזאת ולאט לאט התחיל ליפול לי האסימון ללמה קרה הבום הזה. פעם שמעתי משפט שאומר :"אנשים עם טראומות נמשכים אחד לשני". ולאט לאט ככל שאני מגלה עליה יותר דברים זה נראה "כביכול" שאנחנו שני אנשים שעלולים להתאים אחד לשנייה. אבל לא עכשיו. אני לא מעוניין לצאת איתה.אני עדיין לא במצב מנטאלי מספיק טוב. וגם היא. אני מעדיף לבוא לזה ממקום יותר נקי. אני לא רוצה לחזור על הטעויות שעשיתי בעבר. כל עצם בגוף שלי רוצה לגרום לי ללכת לדבר איתה אבל הראש אומר :"די. מספיק לפגוע באנשים אתה צריך להשתנות" מנגד אם אני סתם אתחיל להכנס איתה לשיחות עמוקות כי אני ממש רוצה להכיר אותה, אני עלול להתאהב בה. ואז יהיה לי קשה לעצור את עצמי. הלוואי וזה לא התאהבות. הלוואי והכל זה תרכובת של טמטום ושריטות אישיות. אבל אם זה לא, אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה. כי רק לפגוש אותה אתמול עם החברים שלי הציף אצלי כל כך הרבה רגשות שעכשיו יום אחרי אני מרגיש חולה פיזית. אני ממש לא מרגיש טוב. בקיצור - בבקשה אני לא מעוניין בעצות של "לך תדבר איתה". תסמכו עליי זה הדבר האחרון שאני צריך לעשות. יותר חשוב לי - איך אני יכול להתמודד עם הרגשות האלו? לא להדחיק, לא לברוח, אלא פשוט להכיל את זה ולהצליח לחזור לשגרה. זה לא אומר שאני מתכנן בחיים לא לדבר איתה. אלא פשוט כרגע, לשנים הקרובות אני מעדיף להשאר רווק.