Edit זקוקה לעזרה מיידית שלום לכולם/ן. אני חייבת עזרה באופן בהול! ירדתי מתחילת הקורונה עד לא מזמן כמה עשרות קילוגרמים. זה קרה באופן יזום וידוע מראש מהצורך לרדת במשקל נטו. כל חיי הייתי בחורה מאוד מלאה וזה הצטבר והפך לבחורה מאוד שמנה. תמיד הייתי חיה בצללים, מנסה להחביא את עצמי מהחיים והיו עושים ממני צחוק ופוגעים בי הרבה בעקבות זה. כשסוף סוף עליתי על שיטה שעבדה לי נורא התלהבתי ונהניתי מזה שאני יורדת במהירות יחסית וספרתי כל קלוריה וקלוריה באופן מדוד ושקול, אז קיצצתי עוד ועוד. מדי כמה ימים היו התקפי אכילה שחשבתי שיהיו די נורמליים כי קיצצתי בכמות רבה מאוד ממה שהייתעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 6 תגובות זקוקה לעזרה מיידית <p>שלום לכולם/ן. אני חייבת עזרה באופן בהול! ירדתי מתחילת הקורונה עד לא מזמן כמה עשרות קילוגרמים. זה קרה באופן יזום וידוע מראש מהצורך לרדת במשקל נטו. כל חיי הייתי בחורה מאוד מלאה וזה הצטבר והפך לבחורה מאוד שמנה. תמיד הייתי חיה בצללים, מנסה להחביא את עצמי מהחיים והיו עושים ממני צחוק ופוגעים בי הרבה בעקבות זה. כשסוף סוף עליתי על שיטה שעבדה לי נורא התלהבתי ונהניתי מזה שאני יורדת במהירות יחסית וספרתי כל קלוריה וקלוריה באופן מדוד ושקול, אז קיצצתי עוד ועוד. מדי כמה ימים היו התקפי אכילה שחשבתי שיהיו די נורמליים כי קיצצתי בכמות רבה מאוד ממה שהייתי רגילה לאכול אז לקחתי את זה בסדר ומיד אחכ לקחתי כדורים משלשלים בכמויות, גם מזה לא נבהלתי כי חשבתי שזה די הגיוני לרצות להתנקות כדי לא להרוס את התהליך. הזמן עבר ונהייתי אדם אחר לגמרי, אם בכלל אפשר לקרוא לזה בן אדם. שכחתי להתבטא,לכתוב, לצחוק, שכחתי אפילו מילים. לכתוב לקח לי שעות כדי למצוא מילים, הייתי מאוד רהוטה וחדה בעבר, אין לי את זה בכלל היום. אין לי שום דבר אחר בראש מלבד אוכל. אני בוכה המון, עצבנית ולחוצה כל הזמן או מנותקת ריגשית בכלל, ברמה שאין יותר רגש לכלום וכלום לא מזיז לי, גם ברמת הגיינה, שזה מאוד לא אופייני לי. קמה מס׳ פעמים בלילה מתקשה להירדם, במקרה הטוב 3 שעות שינה ויש ימים שישנה ללא הפסקה ולא מסוגלת לקום. אני זוללת כמו מטורפת מהרגע שהגעתי לכביכול משקל היעד. אני מנסה להפסיק לספור קלוריות אבל מהפחד זה נגמר בספירה מדודה או בהתקפים שנמשכים ימים שלמים שבהם אני כל היום במטבח ואוכלת בכמויות בלתי נתפסות. נכנסתי למצוקה מסוימת, למשל- פחד להשאיר חצאי מאכלים פתוחים, פחד ממאכלים, פחד מאנשים שמדברים על אוכל, פחד מלהריח אוכל,פחד מלעבור ליד מסעדות, פחד מזה שאשמין הכל חזרה ולא אדע כיצד לצאת מזה, פחד מזה שאין לי כבר אישיות ואני עבד לאוכל. אני נמצאת בלופ מתמשך של הבטחה שאחזור לעצמי ואוכל ״בריא״, אך למעשה, אין מה לחזור לעצמי כי כשאני נזכרת בבחורה השמנה שהייתי- היא אף פעם לא אכלה בריא. אין לי לאן לחזור, אני פשוט לא יודעת מה זו ארוחה מסודרת ואיך אוכלים ״כמו בן אדם״ אני זוללת המון ומפחדת פחד מוות מכל עלייה קטנה כי אני בשלב שהגוף כל כך בסטרט ממה שעשיתי לו שהעלייה כל כך מהירה ורצינית. המשלשלים כבר לא עוזרים מן הסתם, לא משנה מה ניסיתי, כבר חודש שלם אני לא הולכת לשירותים. הרסתי לעצמי את החיים מבלי להתכוון בכלל. אני מחקתי לעצמי את האישיות, את החיים, אני לא מסוגלת לעבוד, מבטלת ימי עבודה על ימין ועל שמאל, אני לא מסוגלת וכל פעם שניסיתי לעבוד זה נגמר בזה שפחדתי להיות רעבה ולחטוף התקף זלילה אז אני בורחת מהר הביתה ומתישה את עצמי בדרך בהליכות ארוכות בדרך… כל דבר זה אוכל וכל דבר זה משקל וכל זה משתלט לי על המוח והחרדות גומרות אותי אני לא מסוגלת יותר. התחלתי להרטיב במיטה בלילה ולשכוח דברים שקרו ממש לפני כמה דקות, אפילו קרה לי ששכחתי באיזה יום אנחנו נמצאים למרות שהזכרתי לעצמי כמה פעמים בנוסף, רעשים החלו מאוד לצרום ואני לא יכולה להקשיב לאנשים מדברים או לטלפון מצלצל אפילו רעשי רטט יכולים להוציא אותי מדעתי או סתם רעשי רקע שמוציאים אותי מדעתי… אני מרגישה נורא ושאני הורסת את המשפחה שלי אני מלאה ברגשי אשמה, מפחדת שעשיתי גם להם נזקים בגלל כל מה שאני עוברת וזה מכרסם אותי מבפנים עוד יותר, אני מאשימה את עצמי בכל דבר ודבר… אין לי אפשרות כלכלית או ניידות כדי לטפל בעצמי ואני מאוד זקוקה לליווי מקצועי. אני לא בתת משקל ולא מעוניינת באשפוז, רק בליווי תזונתי וטיפול שיעזור לי לבנות את עצמי מחדש, ממש מרגישה שזקוקה לזה כי אני לא רוצה לפתח נטיות אחרות בנוסף לכך. אני ממש מתחננת לעזרה ומתנצלת שכתבתי כל כך הרבה, אין לי עם מי לדבר על זה באמת, למרות שניסיתי לבקש מסביבתי הקרובה, אין להם כלים לעזור לי ובקופח התורים ארוכים ואני מפחדת שעד שיגיע תורי אני כבר אהיה במצב יותר גרוע.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה