הי לכולם וחנוכה שמח
אני הרבה זמן בפורום בתור צופה מהצד הפעם החלטתי כם להתיעץ אתכם
אחרי מלא זמן בטיפול (כמה שנים…) הגענו לנושא שדחיתי ודחיתי שהוא: הפגיעות שעברתי
אני אוהבת את המטפלת שלי. נותנת בה אמון. היא אמפטית, מכילה, קשובה..
אבל אני לא מסוגלת לדבר על הדברים האלה אני יושבת שם מולה ולא מסוגלת להוציא מהפה את מה שעברתי
אני צריכה לדבר אני יודעת זה חשוב. במיוחד שהחיים שלי כל כך תקועים בגלל זה אבל לא מצליחה?
אני מתוסכלת ואני מרגישה שגם היא קצת מתוסכלת ממני כאילו היא לא יודעת איך להמשיך איתי וזה מבהיל אותי
מוכר לכם? חוויתם את זה גם? למישהו