החודש האחרון היה הנפילה הכי קשה בחיים שלי.
לא רק רגשית.
ביום חמישי בלילה לקחתי כדורים. לא התכוונתי להרוג את עצמי. זה היה פשוט רצון לכאב או למשהו מלבד המצוקה.
התקשרתי מיד למדא ולקחו אותי לבית החולים והייתי שם לילה עד שבבוקר שחררו אותי.
הפסיכיאטר שבא לבדוק אם אני כשירה לשחרור כמובן המליץ אשפוז, לא היה להם עיל להוציא צו, ואמא שלי כמובן סירבה. לי ממש לא היה אכפת.
לבסוף הוא שחרר אותנו אחרי שבדק שקבענו תור אצל פסיכיאטרית אליה אני הולכת ביום שלישי.
המטפלת שלי אמרה שצריך הפסקה מטיפול רגשי לפחות אצלה עד שאני אצא ממקום סכנה.. ההורים שלי רוצים