פעם ראשונה בחיים שלי פגשתי בסביבה באמת תומכת שלא מבקרת את הסיטואציה שלי. הבעיה היא שהטיפול יום היא רק מ9 עד 1. וכשאני חוזר הביתה הסבל והריקנות חוזר ביחד איתי. אני לא מעוניין באנשים שנמצאים מחוץ לטיפול יום. כמעט כל העולם הזה מלא באנשים דוחים שאני לא מעוניין שיהיו ברדיוס שלי בכלל. ולכן אני שואל את עצמי, גם אם הטיפול יום יעשה לי טוב, אני עדיין לא מוכן בעליל לעולם הזה. ואולי כדאי לי פשוט להתאשפז במקום סגור כי אני פשוט לא אוהב את העולם הזה. אני באמת באמת שונא את העולם וכמעט כח האנשים שנמצאים בו. ואני לא מוכן לצאת עכשיו למסע חיפושים אחר האנ