Depressed1

פעם ראשונה בחיים שלי פגשתי בסביבה באמת תומכת שלא מבקרת את הסיטואציה שלי. הבעיה היא שהטיפול יום היא רק מ9 עד 1. וכשאני חוזר הביתה הסבל והריקנות חוזר ביחד איתי. אני לא מעוניין באנשים שנמצאים מחוץ לטיפול יום. כמעט כל העולם הזה מלא באנשים דוחים שאני לא מעוניין שיהיו ברדיוס שלי בכלל. ולכן אני שואל את עצמי, גם אם הטיפול יום יעשה לי טוב, אני עדיין לא מוכן בעליל לעולם הזה. ואולי כדאי לי פשוט להתאשפז במקום סגור כי אני פשוט לא אוהב את העולם הזה. אני באמת באמת שונא את העולם וכמעט כח האנשים שנמצאים בו. ואני לא מוכן לצאת עכשיו למסע חיפושים אחר האנעוד...

לאחר שעתיים שיחה הוא אמר שיש לי בוודאות הפרעת אישיות גבולית. וכרגע יש גם חשד למאניה דפרסיה. מה עושים מכאן? חחחח נשבע נדפקתי אין פלא שאני לא מתפקד בעולם הזה כבר שנים

אני כל כך מלא בשנאה. כל הזמן אנשים באינטרנט יורדים עליי וזה פשוט עושה להם את זה כאילו שזאת האורגזמה היומית שלהם. נמאס לי אני מרגיש שכולם שונאים אותי ורוצים שאמות. תמיד יש לי חרדה שרוצים לפגוע בי וזה פאקינג לא נגמר ורק מחמיר. לפחות שבוע הבא אני הולך למטפלת "הוליסטית". אלוהים יודע מה זה הדבר הזה. הסיבה היחידה שאני הולך אליה זה כי פסיכולוגים לא מוכנים לקבל אותי בגלל שאני לא תחת השגחה פסיכיאטרית

בימינו תשוקה ועבודה חייבים לבוא ביחד אחרת הבן אדם יחווה שחיקות מהר מאוד. איך מוצאים את השניים? אין לי את שניהם בשום צורה

במשך שנים שנאתי ושמרתי טינה לאקסית שלי על ההתנהגות שלה/ על זה שהיא בגדה בי. והיום לאחר 3 חודשים הרגשתי לראשונה הקלה. והבנתי שבמשך 3 חודשים הלב שלי פיזית הרגיש לי מכווץ. בגלל הדרך שבה גדלתי והעובדה שאני לא ממש מפותח רגשית נוצר מצב שאני תמיד חושב שאנשים רוצים לפגוע בי ושהיו מעדיפים אפילו שאמות. אז היום החלטתי לעשות תרגיל שאיכשהו ממש עכשיו המצאתי אותו, ולפחות בשבילי לראשונה מזה 3 חודשים הרגשתי הקלה והצלחתי להרגיש את הלב שלי פועם שוב מבלי שהוא מכווץ כל הזמן. התרגיל הוא כזה. במקום לשנוא את הבן אדם תפתחו אליו אמפטיה ותנסו להבין את הסיבה מעוד...

הלכתי היום לפסיכולוגית לפגישת היכרות וכמו שחששתי היא לא מוכנה לקבל אותי לטיפול בגלל שאני אובדני ולא תחת השגחה פסיכיאטרית. יש לי תור לפסיכיאטר דרך קופת חולים באפריל והמטרה שלי היא לקבל ממנו הפנייה לאישפוז יום. אבל עד אז מה אעשה? אף פסיכולוג גם פרטי לא יקבל אותי, אם אני אלך לפסיכיאטר פרטי ואתחיל לקחת כדורים אני לא רואה את הפואנטה בזמן שאני אלך לפסיכיאטר של קופת חולים באפריל ואולי אתחיל טיפול תרופתי אחר לחלוטין דרך האישפוז יום. או בקיצור... מה עכשיו? אני יודע שלא אתאבד או משהו אבל בו זמנית אני גם יודע שהמצב המנטאלי שלי יתדרדר ב3 החודשעוד...

בעבר היה לי אקסית, האדם היחיד שאי פעם הצלחתי לאהוב, ואז היא בגדה ניצלה התעללה, המון מניפולציות, קיצר חתיכת יצור. לפני שנתיים פגשתי דרך קבוצת חברים מישהי ראנדומלית לחלוטין. לא דומה פיזית לאקסית שלי בשום צורה. אפילו לא טיפה. ופתאום כל הגוף שלי קפץ ונרתע. וזה בחיים! לא קרה לי עם אף בן אדם. בחיים! ואני עוד בן 24. מפה לשם בשנתיים האחרונות דיברנו בקטנה, ורק בחודשים האחרונים היא נפתחה בפניי ולפתע אני מגלה שהיא קופי האקסית שלי. אני לא אכנס לפרטים לגבי במה הן דומות כי זה סופר אישי אבל שורה תחתונה, שתיהן עברו +- את אותן החוויות, שתיהן מדברות עוד...

אומרים שאמונה מקלה ומחזקת את הבן אדם. אני כבר שנתיים לא שולל את הקיום של אלוהים אבל בו זמנית יש לי 0 זיקה וחיבור לקיום שלו. עד גיל 12 האמנתי אבל זה רק בגלל שחינכו אותי ככה. מהרגע שהפסקתי היכולת לדבר עם אלוהים או להרגיש שהוא קיים פשוט לא קיימת אצלי בשום צורה. מישהו פה יודע איך אני יכול בכלל להתחיל להאמין?

ספויילרים - לא. וואלה בשנים האחרונות מאז שיצאתי מהצבא אני יותר ויותר מרגיש שכל העולם נמצא בצד שמאל ואני בצד ימין. ואין קורלציה או חיבור בין השניים.

קשה לי לסמוך על פסיכולוגים ועד היום לא נתתי לעצמי באמת להפתח בפניהם ולספר להם הכל. מקווה שהפעם כשאתן את כל מה שיש לי ואקח את זה בשיא הרצינות משהו ישתנה. הבעיה היחידה היא שהפגישה הראשונה תיהיה בשבוע הבא ובגלל שיהיה לי פסיכיאטר רק בעוד 3 חודשים (כי מערכת בריאות הנפש היא זבל) הפסיכולוגית לא בטוחה שהיא תיתן לי טיפול ויהיה מדובר רק בפגישת היכרות. מקווה שיהיה טוב למרות שהאחוזים שיהיה טוב די קלושים.