ס Edit כך נגמלתי מכדורים כבדים ! כבר שנתיים כמעט שנגמלתי ממינון עצום של כדורים מאד כבדים נגד דיכאון. השנתיים האלה לימדו אותי הרבה מאד . ראשית אני כבר לא מאמינה שיש כזה דבר דיכאון , יש מצב שאנחנו מפרשים אותו כדיכאון ויוצר טריגרים . המצב הזה הוא רעילות פיסית פשוטה שנובעת מרעלים שנכנסו איכשהו לגופנו . איך מתמודדים עם החיים שלאחר גמילה מציפרלקס ? בניגוד לימים של הציפרלקס שלישון היה לי דבר טבעי, היום אני מרוויחה את השינה שלי , דרך מושגים חדשים שלמדתי בעיקר חיבור נכון לאדמה . השינה שלי היום מושגת באמצעות הליכה בוקר וערב לפינה בטבע להתעמלות או מדיטאצייה של שעה בכל פעם . בימעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 8 תגובות כך נגמלתי מכדורים כבדים ! <p>כבר שנתיים כמעט שנגמלתי ממינון עצום של כדורים מאד כבדים נגד דיכאון. השנתיים האלה לימדו אותי הרבה מאד . ראשית אני כבר לא מאמינה שיש כזה דבר דיכאון , יש מצב שאנחנו מפרשים אותו כדיכאון ויוצר טריגרים . המצב הזה הוא רעילות פיסית פשוטה שנובעת מרעלים שנכנסו איכשהו לגופנו . איך מתמודדים עם החיים שלאחר גמילה מציפרלקס ? בניגוד לימים של הציפרלקס שלישון היה לי דבר טבעי, היום אני מרוויחה את השינה שלי , דרך מושגים חדשים שלמדתי בעיקר חיבור נכון לאדמה . השינה שלי היום מושגת באמצעות הליכה בוקר וערב לפינה בטבע להתעמלות או מדיטאצייה של שעה בכל פעם . בימים אלו שנגמלתי נאלצתי להתבונן בכל הפאשלות והפאדיחות שעשיתי בחיי ולקחת עליהן אחריות לא לפני שאני שולחת לשם המון המון חמלה . בניגוד לימי הציפרלקס , היום מאד ברור לי מי שייך למחנה האוהבים בחיי ומי פחות שייך לשם. היו לי בחיי אנשים קרובים שהנוכחות שלהם היתה מאד מרעילה והם שוחררו לדרכם . יש לי שיחות קבועות עם הבורא …. אני לא נותנת לו לברוח ! כל בוקר אני מחפשת את נוכחותו בחיי ולא שוכחת להודות על הטוב והצמיחה שאני חווה . בעבר נוצלתי לא מעט במקומות עבודה מאחר ולא הייתי מדויקת בפרט במקומות מנצלים. כיום זה לא קורה אני מציבה גבולות ברורים , אמנם פרשתי מקבע אבל השכר שלי לא גבוה. אלא שבחרתי היום לעסוק בנשמה , פחות חשוב לי להרוויח שכר גבוה יותר , חשוב לי לרפא את הנשמה .בעבר הגדרתי עצמי דרך העבודה, אני חושבת שזה דורש ממני המון בטחון עצמי להגדיר עצמי מחדש כאדם שלם ולא דרך העיסוק בלבד, ובכל זאת אני יודעת שאני גננת נהדרת מי שיעסיק אותי יזכה .</p> <p>היה לי מאד משונה וטראומטי לגלות על עצמי שחייתי תחת טרור וכפייה מתמדת עד גיל 20 , אף אחד לא זיהה את המצוקה ואת הבדידות שלי או נחלץ להגנתי כשגדלתי בסביבה מתעללת. בכל אופן טענו בסביבתי שנתפסתי כחזקה , מה שנשמע לי כבוגרת מאד משונה, מהסיבה הפשוטה שכל חיי בית הספר התיכון שלי חוויתי נידוי וחרמות שונים וכמעט ואף אחד לא פנה אליי מה שלא ממש הפריע למורים שלי להושיט לי עזרה מבחוץ …. גם כך הביטחון העצמי שלי היה בתהום עקב התעללות והזנחה נוראים מהבית .כולל בתחום האוכל והבגדים ! לא נראה לי שמישהו פה מבין איך זה להיאנס לאוכל לא טעים , או לצאת למסיבת כתה עם החולצה מהבוקר אבל כל זה קרה איתי .</p> <p> למען האמת אני רואה עצמי כיום כאדם שלם ומאושר ,יש לי קורת גג , הכנסה יציבה , וילדים טובים . בפרט אני מבינה שניצלתי, כאשר אני מזהה מה קרה לכל מי שגדל בסביבה ההרסנית בה גדלתי : בן משפחה אחד מנהל חיים הרסניים מלאים בהתמכרויות קשות ודלות . קשה . . בת משפחה אחרת מכורה לעבודה ללא חיים אישיים.</p> <p>מספר ילדים במשפחה המורחבת עם חוסר תפקוד, תסמונת אישיות גבולית . אחרים שגדלו ליד הדמויות המתעללות כבר פשוט מאד נפטרו מהעולם..</p> <p>אני יודעת שהתמונה הזו קשה אך מה שרציתי לומר הוא פשוט . התסריט לא תלוי בי אך מה שאני עושה איתו כן ! דווקא המצבים הקשים האלה העירו אותי להיוולד מחדש , אני שמה בדגש עיקרי בחיי לחיות על ידי הלב שלי , בנתינה.</p> <p>זכיתי ! חמותי הצילה את חיי כשלמעשה תפקדה כאמי לכל דבר , הכינה לי אוכל טעים כשעבדתי שעות רבות בצבא , ותמיד היתה לי לבית .היה לי דוד שראה את סבלי אבל לא ידע כיצד לעזור אלא שלפעמים מספיק שרואים אותך.</p> <p>הייסורים פיתחו בי מעין חוש שישי מאד חזק שהציל אותי פעמים רבות ממצבים לא בריאים. מאחר ולא ידעתי כיצד להגן על עצמי ולא יכולתי לפתח תכונות של צמיחה בתנאים של למידה מהבית , פיתחתי חוש שישי נפלא . אני מזהה מהר מאד מי נגד מי אין לי צורך בהסברים אני פשוט יודעת לשרוד קשה להסביר למי שלא גדל ככה .</p> <p>ואם אני נתקלת במי שמנסה לנצל את הלב הפתוח שנולד מחדש, הדרך הזו נסגרת שם ונפתחת דרך למצבים אוהבים יותר . אני מאד רוצה להעלות איזושהי הרצאה על חיי בעתיד הקרוב כנראה בבתי אבות כהתחלה .</p> <p>אשמח לשתף אתכם בריפוי שאני עוברת וממשיכה לעבור . ???</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה