שהיא באמת באמת מהממת.
הייתי אצלה כמעט שעה.
בתחילה כהרגלי הייתי מרוחקת.
אח"כ ממש ממש נפתחתי אליה.
סיפרתי לה המון המון המון דברים.
היא אמרה שהפרעת אכילה זה מחלה לכל דבר.
שיש לזה תסמינים פיזיים ונפשיים כאחד.
הרגשתי שהיא פשוט שמה לי תחבושת על הנפש.
בחלק דברים שהיא אמרה.
היא אמרה שאני לא בחרתי בהפרעה הזו.
היא אמרה שאני לא צריכה לחיות עם מישהו דפוק,
בגלל שאני מרגישה סוג ב' בגלל ההפרעה הזו.
היא אמרה שאני שווה, שההפרעת אכילה זה לא מי שאני.
שאני זו אני, ושיש לי הפרעת אכילה.
היא הייתה נחרצת שאני מוכרחה להפסיק להקיא.
שהקאות (3 פעמים ביום,