Anatrzv

שלום לכולם, אני מנסה להבין התנהגות של אדם מאומץ אשר אובחן בדיכאון קליני כבר בגיל 16, היום הוא בן 27, לא מחזיק מסגרות כמו עבודה, מערכות יחסים, לימודים, כמו כן לא סיים בית ספר, ללא בגרויות. האדם הזה, נוהג לשקר לכל הסובבים אותו, מהשקרים הכי קטנים ועד להכי גדולים ובתדירות מאוד גבוהה (בעיקר להורים שלו ולחברות שהיו לו לאורך הדרך), בנוסף, שמתי לב להתנהגות מניפולטיבית במיוחד, כאילו כל הזמן צריך להצדיק מצב מסויים ולא לוקח אחריות על המעשים שלו. אשמח אם מישהו יודע לעזור לאבחן מה קורה פה, האם זה משהו הגיוני? תודה.

שלום לכולם, אני פונה לכל מי שאובחן ומתמודד עם דיכאון קליני, הייתי רוצה לדעת איך זה מתאפיין אצלכם, מהם התחושות, האם אתם חווים זאת יום יום או האם מדובר בהתקפים חולפים? מה בדיוק אתם מרגישים והאם אתם מסוגלים לעבור את הדאונים הללו ללא אנשים קרובים וללא טיפול פסיכולוגי או תרופתי. תודה לעונים, זה יעזור לי מאוד!

שלום לכולם, אני פה כדי להתייעץ. בן זוגי אמר לי שהוא סובל מדיכאון קליני לפני 7 חודשים, באמת ראיתי אצלו תסמינים של דיכאון וראיתי גם תלות והיו לנו המון שיחות של הקשבה ויעוץ ותמיכה אינסופית. הוא יצא מאותה אפיזודה של דיכאון לפני 4 חודשים ומאז הכל התנהל רגיל (הוא לא מטופל בתרופות או פסיכולוגית), כיום לאחר 7 חודשים הוא אמר שהוא מרגיש שהוא התגבר על הדיכאון הקליני ועבר בו שינוי חיובי פנימי ושהדיכאון ככל הנראה לא יחזור אליו לעולם ולא ישאיר אותו נעול בבית כמו שהיה עד היום. האם הדבר הגיוני? האם יש לקחת ברצינות את מה שהוא אומר? תודה לעונים.

חבר שלי מאובחן בדיכאון קליני. לאחרונה הוא אמר לי שהוא צופה תקופת דיכאון בפתח בגלל הדברים שהוא צריך להתמודד איתם (חרדות, לחץ, מציאת עבודה, ומצב כלכלי קשה), הוא טוען שיודע לצפות לסערה כשהיא מגיעה וביקש ממני, בת זוגתו, דיסטנס מסויים על מנת שלא אפגע כמו שהוא פוגע תמיד בכל מי שנמצא סביבו. הדיסטנס על פי דבריו כולל שהפגישות יהיו פחות אינטנסיביות אך שנמשיך לדבר בטלפון ובהודעות. רציתי לשאול כיצד לדעתכם עליי להתנהג? האם להקשיב לו ולקחת צעד אחורה ולתת לו לקבוע את המינון, או להתנהג בצורה אחרת? מה הכי נכון?
​תודה.