זו לא תהיה הפעם הראשונה שאני כותבת כאן.
אני מרגישה איך אני נחנקת לאט לאט, איך אני טובעת אבל כולם סביבי נושמים.
לקחתי עצות מכאן, ניסיתי לעזור לעצמי, לדבר בפתיחות עם הפסיכולוגית שלי, ביקשתי מרשם לכדורים, דיברתי עם אמא שלי בנוגע למצב.
אני לא חושבת שמישהו באמת מבין מה עובר עליי כרגע.
לפני כשעתיים בערך החלטתי לסיים את הכל, להפסיק את הכאב. הכדורים היו בידיים שלי והתחלתי ליטול אותם. בדרך נס קיבלתי שיחת טלפון שארכה עד עכשיו והצילה אותי מלהמשיך. אבל אני חוששת שאני בכל זאת נמצאת בסיכון כלשהו.
אמא שלי כבר הלכה לישון, השיחה נגמרה..
אני לבד
-
13 תגובות
