אני מאוד סובלת מההפרעה ומנסה להילחם בה. רציתי לשתף במשהו שמאוד עוזר לי להתמודד בתהליך של ההחלמה שלי, והוא לאכול מאכלים שהם בריאים ושאני אוהבת, אבל הערך הקלורי שלהם נמוך, ואת חלקם הגוף בכלל שורף במהלך האכילה. בגלל שאני יודעת שהערך הקלורי שלהם נמוך ההפרעה "מתירה" לי לאכול אותם, וכשאני אוכלת אני מרגישה איך לאט לאט ההפרעה פתאום מושתקת ואיך אני נהיית שמחה יותר. לדוגמה אננס בשימורים או ליצ'י בשימורים. הרבה ירקות וסלטים ופירות כמו תותים ואבטיחים.
אני לא מצליחה להסביר שאני לא בוחרת בזה. אני לא בחרתי בהפרעה הזאת. אני לא רוצה להרזות בכוונה. אני מנסה להסביר את זה לאדם היחיד שיודע על זה, אבל הוא פשוט לא מצליח להבין. אני מבינה למה, באמת קשה להבין את זה. אבל אני לא מצליחה להסביר שאני לא שולטת על זה. זה לא משהו שבחרתי. כמו שאדם לא בוחר ללקות בOCD או בחרדה.
היי כולם. רציתי לבקש בקשה. האם מישהי יכולה לנסות להסביר בכתיבה איך מרגישה הפרעת האכילה שלה? איך זה מרגיש? מה היא עוברת, מהן בדיוק המחשבות האלה, להסביר האם היא יכולה לשלוט בהפרעה או לא. פשוט להסביר הכל, מה שיוצא, לשפוך הכל על המקלדת
זה מאוד יעזור לי :)
אני רק רוצה שיגמר. אני לא אוהבת לחיות ככה. בזמן האחרון אני לא אוהבת לחיות בכלל.
היה לי טוב. הכל היה מצוין. הכל הסתדר בדיוק כמו שרציתי.
אבל אז זה תקף אותי שוב. כמו כח שמשתלט ומחזיק אותך בכח, ואת לא יכולה לצאת. את לא מצליחה להשתחרר. הוא חונק אותך וכל מה שאת רוצה זה לצאת החוצה אל החברים והמשפחה שלך, אל השגרה והחיים שכל כך אהבת, אבל את לא מצליחה. וכל מה שאת חושבת עליו זה אוכל. ושאם שאר החיים שלך מהיום והלאה הולכים להיראות ככה, עדיף שלא יראו בכלל. אני רק רוצה שזה יגמר כבר. אני רוצה לחזור לאהוב את החיים, אני רוצה לחזור לאהוב אוכל, אני רו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו