אני1991

שנים של סבל יאוש תקווה אולי אוכל להיות אולי איהיה כמו חבריי שלא צריכים בכלל לעסוק בקושי הנפשי שלהם 24/7 וחוזר על עצמו חלילה.והגעתי למסקנה ברורה אחרי כ10 שנים שלא אוכל להרפא מהמחלה (כן המחלה) הזאת .ומשם רק התקדמתי אומנם לאט לאט לאט.. .האם אני לא סובל היום ברור שכן. כל בוקר כמה דקות אחרי הקימה המחשבות רצות במוח המועקה הכאב הדאגות היאוש וגם השאלה למה (ההשלמה עם הקושי הוא תהליך).אבל עכשיו זה אחרת מכיל את הקושי העצום(עם כל התסמינים שלו יאוש דיכאון חרדה סבל סבל).נלחם למצוא פינות של שמחה נלחם לעשות דברים חשובים ואידאלים ונלחם לשמוח בדברים הטעוד...

שלום לכולם סליחה על הפוסט הארוך אני פעם ראשונה מדבר על עצמי רק אשתי ומעט מחביירי יודעים על הסיפור שאני סוחב עמי . אני בן 27 סובל מחרדה כללית כבר כ 8 שנים כנראה הבעיה גנטית הרבה משפחתי סובלים מחרדות זאת אומרת לפני 8 שנים הגן שלי מצא את הטריגר כדי להיות פעיל.מחביריי שמכירים אותי אני אדם מאוד אמיץ ודבק במטרה טופלתי הכדורים cbt ועוד כמה .נסעתי כמה פעמים להפסיק את הכדורים ללא הצלחה.בפעם האחרונה הפסקתי מימון הדרגתי של 150 פבוקסיל ו15 טרקסל והתחלתי את השגרה ללא כדורים הרגשתי סבל עצום ורב רובו של התסמינים הקשים של החרדה והתקפי חרדה הדבר היחעוד...

קראתי במחקר שהסיגריות גורמות לספירה טובה של סרוטונין.זה טוב? והאם זה נכון ?